תהילים 105:40

תנ ך עברי מודרני

שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • תה׳ 78:18 : 18 וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃
  • תה׳ 78:23-28 : 23 ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃ 24 וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃ 25 לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃ 26 יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃ 27 וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃ 28 ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃
  • יוח 6:31-33 : 31 אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃ 32 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃ 33 כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃
  • יוח 6:48-58 : 48 אנכי הוא לחם החיים׃ 49 אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃ 50 זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃ 51 אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃ 52 ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃ 53 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃ 54 האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃ 55 כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃ 56 האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃ 57 כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃ 58 זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃
  • שמ׳ 16:12-35 : 12 שמעתי את תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם׃ 13 ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה׃ 14 ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ׃ 15 ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה׃ 16 זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו׃ 17 ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט׃ 18 וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו׃ 19 ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר׃ 20 ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה׃ 21 וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס׃ 22 ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה׃ 23 ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר׃ 24 ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו׃ 25 ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה׃ 26 ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו׃ 27 ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו׃ 28 ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי׃ 29 ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי׃ 30 וישבתו העם ביום השבעי׃ 31 ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש׃ 32 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים׃ 33 ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם׃ 34 כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת׃ 35 ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען׃
  • במ׳ 11:4-9 : 4 והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר׃ 5 זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים׃ 6 ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו׃ 7 והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח׃ 8 שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן׃ 9 וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו׃
  • במ׳ 11:31-33 : 31 ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ׃ 32 ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה׃ 33 הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד׃
  • דב׳ 8:3 : 3 ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם׃
  • יהוש׳ 5:12 : 12 וישבת המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא היה עוד לבני ישראל מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא׃
  • נח׳ 9:20 : 20 ורוחך הטובה נתת להשכילם ומנך לא מנעת מפיהם ומים נתתה להם לצמאם׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • תה׳ 78:23-25
    3 פסוקים
    80%

    23ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃

    24וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃

    25לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃

  • 39פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃

  • 41פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃

  • תה׳ 78:27-29
    3 פסוקים
    76%

    27וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃

    28ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃

    29ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃

  • במ׳ 11:31-32
    2 פסוקים
    76%

    31ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ׃

    32ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה׃

  • 15ולחם משמים נתתה להם לרעבם ומים מסלע הוצאת להם לצמאם ותאמר להם לבוא לרשת את הארץ אשר נשאת את ידך לתת להם׃

  • תה׳ 78:18-20
    3 פסוקים
    75%

    18וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃

    19וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃

    20הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃

  • שמ׳ 16:12-13
    2 פסוקים
    75%

    12שמעתי את תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם׃

    13ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה׃

  • 15ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה׃

  • שמ׳ 16:3-4
    2 פסוקים
    73%

    3ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב׃

    4ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא׃

  • 31אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃

  • במ׳ 11:21-22
    2 פסוקים
    72%

    21ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים׃

    22הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם׃

  • 32נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃

  • 5וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל׃

  • 20ורוחך הטובה נתת להשכילם ומנך לא מנעת מפיהם ומים נתתה להם לצמאם׃

  • 9וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו׃

  • תה׳ 78:14-16
    3 פסוקים
    71%

    14וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש׃

    15יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃

    16ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃

  • 32ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים׃

  • 18ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם׃

  • 29ודבש וחמאה וצאן ושפות בקר הגישו לדוד ולעם אשר אתו לאכול כי אמרו העם רעב ועיף וצמא במדבר׃

  • 31כי בם ידין עמים יתן אכל למכביר׃

  • 21ולא צמאו בחרבות הוליכם מים מצור הזיל למו ויבקע צור ויזבו מים׃

  • 13מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה׃

  • 35ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען׃

  • 15ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃

  • תה׳ 107:5-6
    2 פסוקים
    69%

    5רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃

    6ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃

  • 9כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃

  • 16המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך׃

  • 16ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃

  • 3ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא׃

  • 4והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר׃

  • 4ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃

  • 42ויאכלו כלם וישבעו׃

  • 5האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃

  • 44ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה׃