תהילים 95:9
אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי׃
אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
8אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃
9אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי ארבעים שנה׃
10לכן אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי׃
11אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃
10ארבעים שנה אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי׃
11אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃
8אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃
22כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי׃
23אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה׃
8כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ׃
40כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃
41וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃
18אף כי עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך אשר העלך ממצרים ויעשו נאצות גדלות׃
15המוליכך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש׃
16המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך׃
17ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃
18וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃
22ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את יהוה׃
23ובשלח יהוה אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם ותמרו את פי יהוה אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקלו׃
24ממרים הייתם עם יהוה מיום דעתי אתכם׃
14ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃
56וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃
15ולחם משמים נתתה להם לרעבם ומים מסלע הוצאת להם לצמאם ותאמר להם לבוא לרשת את הארץ אשר נשאת את ידך לתת להם׃
16והם ואבתינו הזידו ויקשו את ערפם ולא שמעו אל מצותיך׃
15כאשר נאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם כמריבה׃
16מי אפוא אלה אשר שמעו ויריבו הלא כל יצאי מצרים ביד משה׃
17ובמי התקוטט ארבעים שנה הלא בחטאים אשר נפלו פגריהם במדבר׃
9ולא ננסה את המשיח כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים׃
9ותרא את עני אבתינו במצרים ואת זעקתם שמעת על ים סוף׃
7זכר אל תשכח את אשר הקצפת את יהוה אלהיך במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד באכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם יהוה׃
8ובחרב הקצפתם את יהוה ויתאנף יהוה בכם להשמיד אתכם׃
11ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו׃
2וזכרת את כל הדרך אשר הליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו אם לא׃
16לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה׃
3המסות הגדלת אשר ראו עיניך האתת והמפתים הגדלים ההם׃
18וישא אתם ויכלכלם במדבר כארבעים שנה׃
7אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃
8ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו׃
7כי העד העדתי באבותיכם ביום העלותי אותם מארץ מצרים ועד היום הזה השכם והעד לאמר שמעו בקולי׃
39הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו כי אם מאסו אתו ולבבם פנה מצרימה׃
5ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר לא בלו שלמתיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך׃
34או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניך׃
7ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין׃
9ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו׃
11וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם׃
13ויאמר יהוה אלי לאמר ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃
7בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה׃
30ותמשך עליהם שנים רבות ותעד בם ברוחך ביד נביאיך ולא האזינו ותתנם ביד עמי הארצת׃
9ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃
26וימרו וימרדו בך וישלכו את תורתך אחרי גום ואת נביאיך הרגו אשר העידו בם להשיבם אליך ויעשו נאצות גדולת׃