תהילים 147:8
המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר׃
המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
12עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃
13משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃
14מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃
10הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות׃
7מעלה נשאים מקצה הארץ ברקים למטר עשה מוצא רוח מאוצרותיו׃
26להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו׃
27להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃
28היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל׃
9נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו׃
6כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃
27כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו׃
28אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב׃
29אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו׃
8אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו׃
9ההרים וכל גבעות עץ פרי וכל ארזים׃
10החיה וכל בהמה רמש וצפור כנף׃
2עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃
3המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃
7ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור׃
1¶ שאלו מיהוה מטר בעת מלקוש יהוה עשה חזיזים ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה׃
9פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה פלג אלהים מלא מים תכין דגנם כי כן תכינה׃
10תלמיה רוה נחת גדודיה ברביבים תמגגנה צמחה תברך׃
6ירד כמטר על גז כרביבים זרזיף ארץ׃
15עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃
16לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃
22היש בהבלי הגוים מגשמים ואם השמים יתנו רבבים הלא אתה הוא יהוה אלהינו ונקוה לך כי אתה עשית את כל אלה׃
10כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל׃
7כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים׃
11אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃
13כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על במתי ארץ יהוה אלהי צבאות שמו׃
8יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃
8צרר מים בעביו ולא נבקע ענן תחתם׃
9מאחז פני כסה פרשז עליו עננו׃
6הבונה בשמים מעלותו ואגדתו על ארץ יסדה הקרא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו׃
8צפור שמים ודגי הים עבר ארחות ימים׃
34התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך׃
10המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃
32המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃
13לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃
6עשה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם השמר אמת לעולם׃
8יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃
22הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת׃
32על כפים כסה אור ויצו עליה במפגיע׃
12ירעפו נאות מדבר וגיל גבעות תחגרנה׃
18ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים׃
9גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה׃
23ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב׃
8נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃
1¶ למנצח על הגתית מזמור לדוד יהוה אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים׃
15ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת׃