תהילים 104:12
עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃
עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
16ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃
17אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃
18הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃
13משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃
14מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃
4מים גדלוהו תהום רממתהו את נהרתיה הלך סביבות מטעה ואת תעלתיה שלחה אל כל עצי השדה׃
5על כן גבהא קמתו מכל עצי השדה ותרבינה סרעפתיו ותארכנה פארתו ממים רבים בשלחו׃
6בסעפתיו קננו כל עוף השמים ותחת פארתיו ילדו כל חית השדה ובצלו ישבו כל גוים רבים׃
7וייף בגדלו בארך דליותיו כי היה שרשו אל מים רבים׃
13על מפלתו ישכנו כל עוף השמים ואל פארתיו היו כל חית השדה׃
14למען אשר לא יגבהו בקומתם כל עצי מים ולא יתנו את צמרתם אל בין עבתים ולא יעמדו אליהם בגבהם כל שתי מים כי כלם נתנו למות אל ארץ תחתית בתוך בני אדם אל יורדי בור׃
21ועפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא בה תחתוהי תדור חיות ברא ובענפוהי ישכנן צפרי שמיא׃
23בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר ושכנו תחתיו כל צפור כל כנף בצל דליותיו תשכנה׃
12עפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא בה תחתוהי תטלל חיות ברא ובענפוהי ידרון צפרי שמיא ומנה יתזין כל בשרא׃
9ההרים וכל גבעות עץ פרי וכל ארזים׃
10החיה וכל בהמה רמש וצפור כנף׃
10המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃
11ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃
8יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃
12ירעפו נאות מדבר וגיל גבעות תחגרנה׃
12יעלז שדי וכל אשר בו אז ירננו כל עצי יער׃
8צפור שמים ודגי הים עבר ארחות ימים׃
10כסו הרים צלה וענפיה ארזי אל׃
11תשלח קצירה עד ים ואל נהר יונקותיה׃
6כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים׃
3המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃
7ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך׃
27כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃
3גם צפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה אפרחיה את מזבחותיך יהוה צבאות מלכי ואלהי׃
8המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר׃
9נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו׃
12ויאמרו העצים לגפן לכי את מלוכי עלינו׃
22יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי נחל׃
6יעזבו יחדו לעיט הרים ולבהמת הארץ וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף׃
7נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה׃
9מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃
33וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר וידבר על הבהמה ועל העוף ועל הרמש ועל הדגים׃
20ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים׃
15שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רעותה׃
32ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃
14קרא בחיל וכן אמר גדו אילנא וקצצו ענפוהי אתרו עפיה ובדרו אנבה תנד חיותא מן תחתוהי וצפריא מן ענפוהי׃
19שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי׃
13שתולים בבית יהוה בחצרות אלהינו יפריחו׃
14עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו׃
10ויאמרו העצים לתאנה לכי את מלכי עלינו׃
12כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל עצי השדה ימחאו כף׃
32והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃
14לכרת לו ארזים ויקח תרזה ואלון ויאמץ לו בעצי יער נטע ארן וגשם יגדל׃
4עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את אחריתנו׃
24התבוננו אל הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה מעלים אתם מן העוף׃