איוב 14:9
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
7כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃
8אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃
5אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון׃
6ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון׃
7ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון׃
11היגאה גמא בלא בצה ישגה אחו בלי מים׃
12עדנו באבו לא יקטף ולפני כל חציר ייבש׃
19שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי׃
5ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה זרע קח על מים רבים צפצפה שמו׃
6ויצמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה לפנות דליותיו אליו ושרשיו תחתיו יהיו ותהי לגפן ותעש בדים ותשלח פארות׃
7ויהי נשר אחד גדול גדול כנפים ורב נוצה והנה הגפן הזאת כפנה שרשיה עליו ודליותיו שלחה לו להשקות אותה מערגות מטעה׃
8אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת׃
9אמר כה אמר אדני יהוה תצלח הלוא את שרשיה ינתק ואת פריה יקוסס ויבש כל טרפי צמחה תיבש ולא בזרע גדולה ובעם רב למשאות אותה משרשיה׃
10והנה שתולה התצלח הלוא כגעת בה רוח הקדים תיבש יבש על ערגת צמחה תיבש׃
8והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא ירא כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי׃
16רטב הוא לפני שמש ועל גנתו ינקתו תצא׃
17על גל שרשיו יסבכו בית אבנים יחזה׃
1¶ ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה׃
14עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו׃
14למען אשר לא יגבהו בקומתם כל עצי מים ולא יתנו את צמרתם אל בין עבתים ולא יעמדו אליהם בגבהם כל שתי מים כי כלם נתנו למות אל ארץ תחתית בתוך בני אדם אל יורדי בור׃
10וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃
4מים גדלוהו תהום רממתהו את נהרתיה הלך סביבות מטעה ואת תעלתיה שלחה אל כל עצי השדה׃
5על כן גבהא קמתו מכל עצי השדה ותרבינה סרעפתיו ותארכנה פארתו ממים רבים בשלחו׃
30כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה׃
16מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו׃
7וייף בגדלו בארך דליותיו כי היה שרשו אל מים רבים׃
4וצמחו בבין חציר כערבים על יבלי מים׃
23בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר ושכנו תחתיו כל צפור כל כנף בצל דליותיו תשכנה׃
3והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח׃
6הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה׃
2כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃
9פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא ארץ׃
10כסו הרים צלה וענפיה ארזי אל׃
11תשלח קצירה עד ים ואל נהר יונקותיה׃
27להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃
13תחת הנעצוץ יעלה ברוש תחת הסרפד יעלה הדס והיה ליהוה לשם לאות עולם לא יכרת׃
16ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃
6בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש׃
30ויספה פליטת בית יהודה הנשארה שרש למטה ועשה פרי למעלה׃
5כי לפני קציר כתם פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת הנטישות הסיר התז׃
9יפה עשיתיו ברב דליותיו ויקנאהו כל עצי עדן אשר בגן האלהים׃
6כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים׃
14לכרת לו ארזים ויקח תרזה ואלון ויאמץ לו בעצי יער נטע ארן וגשם יגדל׃
15ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם חיותא חלקה בעשב ארעא׃
11רבה אילנא ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לסוף כל ארעא׃
11כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח כן אדני יהוה יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים׃
11ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש׃
11ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו׃
31ויספה פליטת בית יהודה הנשארה שרש למטה ועשה פרי למעלה׃
32בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃