תהילים 92:14
עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו׃
עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
12צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה׃
13שתולים בבית יהוה בחצרות אלהינו יפריחו׃
8והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא ירא כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי׃
7כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃
8אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃
9מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃
3והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח׃
2נטעתם גם שרשו ילכו גם עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם׃
8אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת׃
9אמר כה אמר אדני יהוה תצלח הלוא את שרשיה ינתק ואת פריה יקוסס ויבש כל טרפי צמחה תיבש ולא בזרע גדולה ובעם רב למשאות אותה משרשיה׃
6הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה׃
6ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון׃
7ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון׃
16ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃
16יהי פסת בר בארץ בראש הרים ירעש כלבנון פריו ויציצו מעיר כעשב הארץ׃
16רטב הוא לפני שמש ועל גנתו ינקתו תצא׃
2כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון׃
4וצמחו בבין חציר כערבים על יבלי מים׃
5זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף׃
6בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש׃
21ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים׃
32בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃
33יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃
8ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא׃
37ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃
30ויספה פליטת בית יהודה הנשארה שרש למטה ועשה פרי למעלה׃
31ויספה פליטת בית יהודה הנשארה שרש למטה ועשה פרי למעלה׃
7בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד׃
30כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה׃
23בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר ושכנו תחתיו כל צפור כל כנף בצל דליותיו תשכנה׃
12עדנו באבו לא יקטף ולפני כל חציר ייבש׃
17כן כל עץ טוב עשה פרי טוב והמשחת עשה פרי רע׃
21ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעו מעשה ידי להתפאר׃
5כי לפני קציר כתם פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת הנטישות הסיר התז׃
15ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר יהוה אלהיך׃
5ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה זרע קח על מים רבים צפצפה שמו׃
6ויצמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה לפנות דליותיו אליו ושרשיו תחתיו יהיו ותהי לגפן ותעש בדים ותשלח פארות׃
3אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך׃
6כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים׃
12ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיו פריו למאכל ועלהו לתרופה׃
15להגיד כי ישר יהוה צורי ולא עלתה בו׃
15וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצתה לך׃
18וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃
27ונתן עץ השדה את פריו והארץ תתן יבולה והיו על אדמתם לבטח וידעו כי אני יהוה בשברי את מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם׃
16ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי׃
12עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃
12ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד׃
26תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו׃
4ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך׃
26המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃