ירמיהו 12:2
נטעתם גם שרשו ילכו גם עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם׃
נטעתם גם שרשו ילכו גם עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
3ואתה יהוה ידעתני תראני ובחנת לבי אתך התקם כצאן לטבחה והקדשם ליום הרגה׃
4עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את אחריתנו׃
21ואנכי נטעתיך שרק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה׃
1¶ צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד׃
8גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה׃
9פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא ארץ׃
15וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצתה לך׃
16שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו׃
17תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך׃
12צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה׃
13שתולים בבית יהוה בחצרות אלהינו יפריחו׃
14עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו׃
13חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש כי בטחת בדרכך ברב גבוריך׃
8והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא ירא כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי׃
8אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת׃
9אמר כה אמר אדני יהוה תצלח הלוא את שרשיה ינתק ואת פריה יקוסס ויבש כל טרפי צמחה תיבש ולא בזרע גדולה ובעם רב למשאות אותה משרשיה׃
10והנה שתולה התצלח הלוא כגעת בה רוח הקדים תיבש יבש על ערגת צמחה תיבש׃
10כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו׃
11ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש׃
15ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר יהוה אלהיך׃
13זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף יהוה׃
12חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן׃
2כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון׃
12ויהוה צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי׃
10פרימו מארץ תאבד וזרעם מבני אדם׃
8ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא׃
8אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃
18דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך׃
5ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה זרע קח על מים רבים צפצפה שמו׃
6ויצמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה לפנות דליותיו אליו ושרשיו תחתיו יהיו ותהי לגפן ותעש בדים ותשלח פארות׃
2אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם׃
12חטאת פימו דבר שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו׃
17ויהוה צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה בגלל רעת בית ישראל ובית יהודה אשר עשו להם להכעסני לקטר לבעל׃
18ויהוה הודיעני ואדעה אז הראיתני מעלליהם׃
2ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו׃
5עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו׃
29כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃
6כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים׃
20ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי׃
6הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה׃
4על מי תתענגו על מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר׃
16הכר תכירו אותם בפריהם היאספו ענבים מן הקצים או תאנים מן הברקנים׃
2אף בלב עולת תפעלון בארץ חמס ידיכם תפלסון׃
7בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד׃
10האשימם אלהים יפלו ממעצותיהם ברב פשעיהם הדיחמו כי מרו בך׃
12כה אמר יהוה אם שלמים וכן רבים וכן נגזו ועבר וענתך לא אענך עוד׃
20לכן בפרים תכירו אותם׃
10רעים רבים שחתו כרמי בססו את חלקתי נתנו את חלקת חמדתי למדבר שממה׃
7אתה יהוה תשמרם תצרנו מן הדור זו לעולם׃
5גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה׃