נחום 1:12
כה אמר יהוה אם שלמים וכן רבים וכן נגזו ועבר וענתך לא אענך עוד׃
כה אמר יהוה אם שלמים וכן רבים וכן נגזו ועבר וענתך לא אענך עוד׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
13ועתה אשבר מטהו מעליך ומוסרתיך אנתק׃
14וצוה עליך יהוה לא יזרע משמך עוד מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה אשים קברך כי קלות׃
15הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום חגי יהודה חגיך שלמי נדריך כי לא יוסיף עוד לעבור בך בליעל כלה נכרת׃
9מה תחשבון אל יהוה כלה הוא עשה לא תקום פעמים צרה׃
10כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא׃
11ממך יצא חשב על יהוה רעה יעץ בליעל׃
11כי אתך אני נאם יהוה להושיעך כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הפצותיך שם אך אתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך׃
12כי כה אמר יהוה אנוש לשברך נחלה מכתך׃
11אמר יהוה אם לא שרותך לטוב אם לוא הפגעתי בך בעת רעה ובעת צרה את האיב׃
39ואענה את זרע דוד למען זאת אך לא כל הימים׃
4ואם ילכו בשבי לפני איביהם משם אצוה את החרב והרגתם ושמתי עיני עליהם לרעה ולא לטובה׃
28והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס ולהאביד ולהרע כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם יהוה׃
3לכן כה אמר יהוה הנני חשב על המשפחה הזאת רעה אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא׃
24לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי׃
6כי לא אחמול עוד על ישבי הארץ נאם יהוה והנה אנכי ממציא את האדם איש ביד רעהו וביד מלכו וכתתו את הארץ ולא אציל מידם׃
37ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה׃
23ושמתיה ביד מוגיך אשר אמרו לנפשך שחי ונעברה ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעברים׃
14כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה׃
15מה תזעק על שברך אנוש מכאבך על רב עונך עצמו חטאתיך עשיתי אלה לך׃
16לכן כל אכליך יאכלו וכל צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל בזזיך אתן לבז׃
15וקצף גדול אני קצף על הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה׃
1¶ שיר המעלות רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל׃
2רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי׃
14כה אמר יהוה על כל שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל הנני נתשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם׃
18וגם בימים ההמה נאם יהוה לא אעשה אתכם כלה׃
11לכן כה אמר יהוה הנני מביא אליהם רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה וזעקו אלי ולא אשמע אליהם׃
18כי כה אמר יהוה הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרותי להם למען ימצאו׃
7אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר ולא יכרת מעונה כל אשר פקדתי עליה אכן השכימו השחיתו כל עלילותם׃
25כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם׃
3והכרתי שופט מקרבה וכל שריה אהרוג עמו אמר יהוה׃
11ועתה לא כימים הראשנים אני לשארית העם הזה נאם יהוה צבאות׃
19הנני עשה את כל מעניך בעת ההיא והושעתי את הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל הארץ בשתם׃
12העל אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד מאד׃
12לוא אליכם כל עברי דרך הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו׃
23כרתו יערה נאם יהוה כי לא יחקר כי רבו מארבה ואין להם מספר׃
14החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד׃
12והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהוה׃
5היו צריה לראש איביה שלו כי יהוה הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר׃
4כה תאמר אליו כה אמר יהוה הנה אשר בניתי אני הרס ואת אשר נטעתי אני נתש ואת כל הארץ היא׃
13וגם אני החליתי הכותך השמם על חטאתך׃
24ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאב מכל סביבתם השאטים אותם וידעו כי אני אדני יהוה׃
20והיו בניו כקדם ועדתו לפני תכון ופקדתי על כל לחציו׃
11החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם׃
22לכן כה אמר יהוה צבאות הנני פקד עליהם הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב׃
17ואם לא ישמעו ונתשתי את הגוי ההוא נתוש ואבד נאם יהוה׃
6מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך׃
13אסף אסיפם נאם יהוה אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה והעלה נבל ואתן להם יעברום׃
39וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃
15והלך מלכם בגולה הוא ושריו יחדו אמר יהוה׃
12לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני מביא רעה על ירושלם ויהודה אשר כל שמעיו תצלנה שתי אזניו׃