תהילים 107:39

תנ ך עברי מודרני

וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

וַיִּמְעֲט֥וּ וַיָּשֹׁ֑חוּ מֵעֹ֖צֶר רָעָ֣ה וְיָגֽוֹן

תעתיק

and-yimʿăṭû and-yāšōḥû from-ʿōṣer rāʿâ and-yāgôn

פרטי דקדוק

• *yimʿăṭû*: qal imperfect consecutive, 3rd person masculine plural - and they were diminished/became few
• *yāšōḥû*: qal imperfect consecutive, 3rd person masculine plural - and they were bowed down/brought low
• *ʿōṣer*: noun, masculine singular construct with prefixed preposition min - from oppression of
• *rāʿâ*: noun/adjective, feminine singular - evil/calamity/distress
• *yāgôn*: noun, masculine singular with prefixed conjunction waw - and sorrow

משמעויות מילים

• *yimʿăṭû*: they were diminished/became few/were reduced
• *yāšōḥû*: they were bowed down/brought low/humbled
• *ʿōṣer*: oppression of/restraint of/coercion of
• *rāʿâ*: evil/calamity/distress/trouble
• *yāgôn*: sorrow/grief/anguish

פסוקים מקושרים

• מל״ב 10:32 : 32 בימים ההם החל יהוה לקצות בישראל ויכם חזאל בכל גבול ישראל׃
• מל״ב 13:7 : 7 כי לא השאיר ליהואחז עם כי אם חמשים פרשים ועשרה רכב ועשרת אלפים רגלי כי אבדם מלך ארם וישמם כעפר לדש׃
• מל״ב 13:22 : 22 וחזאל מלך ארם לחץ את ישראל כל ימי יהואחז׃
• מל״ב 14:26 : 26 כי ראה יהוה את עני ישראל מרה מאד ואפס עצור ואפס עזוב ואין עזר לישראל׃
• דה״ב 15:5-6 : 5 ובעתים ההם אין שלום ליוצא ולבא כי מהומת רבות על כל יושבי הארצות׃ 6 וכתתו גוי בגוי ועיר בעיר כי אלהים הממם בכל צרה׃
• איוב 1:10-17 : 10 הלא את שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ׃ 11 ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך׃ 12 ויאמר יהוה אל השטן הנה כל אשר לו בידך רק אליו אל תשלח ידך ויצא השטן מעם פני יהוה׃ 13 ויהי היום ובניו ובנתיו אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור׃ 14 ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חרשות והאתנות רעות על ידיהם׃ 15 ותפל שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃ 16 עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃ 17 עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃
• תה׳ 30:6-7 : 6 ואני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם׃ 7 יהוה ברצונך העמדתה להררי עז הסתרת פניך הייתי נבהל׃
• יר׳ 51:33-34 : 33 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת הקציר לה׃ 34 אכלנו הממנו נבוכדראצר מלך בבל הציגנו כלי ריק בלענו כתנין מלא כרשו מעדני הדיחנו׃
• בר׳ 45:11 : 11 וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך׃
• שמ׳ 1:13-14 : 13 ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃ 14 וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃
• שמ׳ 2:23-24 : 23 ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה׃ 24 וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב׃
• שופ׳ 6:3-6 : 3 והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם ועלו עליו׃ 4 ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ עד בואך עזה ולא ישאירו מחיה בישראל ושה ושור וחמור׃ 5 כי הם ומקניהם יעלו ואהליהם יבאו כדי ארבה לרב ולהם ולגמליהם אין מספר ויבאו בארץ לשחתה׃ 6 וידל ישראל מאד מפני מדין ויזעקו בני ישראל אל יהוה׃
• רות 1:20-21 : 20 ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד׃ 21 אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי׃
• שמ״א 2:5-7 : 5 שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה׃ 6 יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל׃ 7 יהוה מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם׃
• מל״ב 4:8 : 8 ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל לחם׃
• מל״ב 8:3 : 3 ויהי מקצה שבע שנים ותשב האשה מארץ פלשתים ותצא לצעק אל המלך אל ביתה ואל שדה׃