נחום 1:11
ממך יצא חשב על יהוה רעה יעץ בליעל׃
ממך יצא חשב על יהוה רעה יעץ בליעל׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
2וגם הוא חכם ויבא רע ואת דבריו לא הסיר וקם על בית מרעים ועל עזרת פעלי און׃
10כה אמר אדני יהוה והיה ביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה׃
10פרימו מארץ תאבד וזרעם מבני אדם׃
11כי נטו עליך רעה חשבו מזמה בל יוכלו׃
8מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו׃
14ויאמר יהוה אלי מצפון תפתח הרעה על כל ישבי הארץ׃
11אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו׃
2ויאמר אלי בן אדם אלה האנשים החשבים און והיעצים עצת רע בעיר הזאת׃
3לכן כה אמר יהוה הנני חשב על המשפחה הזאת רעה אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא׃
11ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם׃
20מרמה בלב חרשי רע וליעצי שלום שמחה׃
9מה תחשבון אל יהוה כלה הוא עשה לא תקום פעמים צרה׃
10כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא׃
12כה אמר יהוה אם שלמים וכן רבים וכן נגזו ועבר וענתך לא אענך עוד׃
3דברי פיו און ומרמה חדל להשכיל להיטיב׃
4און יחשב על משכבו יתיצב על דרך לא טוב רע לא ימאס׃
11הוות בקרבה ולא ימיש מרחבה תך ומרמה׃
3עד אנה תהותתו על איש תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה׃
2אשר חשבו רעות בלב כל יום יגורו מלחמות׃
14תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃
12כי חלה לטוב יושבת מרות כי ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם׃
6וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם׃
11לכן כה אמר אדני יהוה צר וסביב הארץ והורד ממך עזך ונבזו ארמנותיך׃
11ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שואה לא תדעי׃
13כאשר יאמר משל הקדמני מרשעים יצא רשע וידי לא תהיה בך׃
5כה אמר אדני יהוה רעה אחת רעה הנה באה׃
10יעצת בשת לביתך קצות עמים רבים וחוטא נפשך׃
9ויאמר יהוה אלי נמצא קשר באיש יהודה ובישבי ירושלם׃
10האשימם אלהים יפלו ממעצותיהם ברב פשעיהם הדיחמו כי מרו בך׃
3על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך׃
1¶ הוי חשבי און ופעלי רע על משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם׃
11החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם׃
3על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה׃
17ויהוה צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה בגלל רעת בית ישראל ובית יהודה אשר עשו להם להכעסני לקטר לבעל׃
18כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃
14הנה יחבל און והרה עמל וילד שקר׃
14חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך׃
7והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט׃
11אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃
13הנני אליך ישבת העמק צור המישר נאם יהוה האמרים מי יחת עלינו ומי יבוא במעונותינו׃
11ואתנהו ביד איל גוים עשו יעשה לו כרשעו גרשתהו׃
18לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃
7רגליהם לרע ירצו וימהרו לשפך דם נקי מחשבותיהם מחשבות און שד ושבר במסלותם׃
5מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה׃
2הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה׃
11כה אמר יהוה הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם נשיך לעיני השמש הזאת׃
27איש בליעל כרה רעה ועל שפתיו כאש צרבת׃
18ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו׃
16כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃
14וצוה עליך יהוה לא יזרע משמך עוד מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה אשים קברך כי קלות׃