יחזקאל 11:2
ויאמר אלי בן אדם אלה האנשים החשבים און והיעצים עצת רע בעיר הזאת׃
ויאמר אלי בן אדם אלה האנשים החשבים און והיעצים עצת רע בעיר הזאת׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
3האמרים לא בקרוב בנות בתים היא הסיר ואנחנו הבשר׃
4לכן הנבא עליהם הנבא בן אדם׃
1¶ ותשא אתי רוח ותבא אתי אל שער בית יהוה הקדמוני הפונה קדימה והנה בפתח השער עשרים וחמשה איש ואראה בתוכם את יאזניה בן עזר ואת פלטיהו בן בניהו שרי העם׃
11ממך יצא חשב על יהוה רעה יעץ בליעל׃
2ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
3בן אדם האנשים האלה העלו גלוליהם על לבם ומכשול עונם נתנו נכח פניהם האדרש אדרש להם׃
9ויאמר יהוה אלי נמצא קשר באיש יהודה ובישבי ירושלם׃
10יומם ולילה יסובבה על חומתיה ואון ועמל בקרבה׃
11הוות בקרבה ולא ימיש מרחבה תך ומרמה׃
8מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו׃
10כה אמר אדני יהוה והיה ביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2ואתה בן אדם התשפט התשפט את עיר הדמים והודעתה את כל תועבותיה׃
11ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם׃
1¶ הוי חשבי און ופעלי רע על משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם׃
12ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו כי אמרים אין יהוה ראה אתנו עזב יהוה את הארץ׃
13ויאמר אלי עוד תשוב תראה תועבות גדלות אשר המה עשים׃
20מרמה בלב חרשי רע וליעצי שלום שמחה׃
3על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2בן אדם בתוך בית המרי אתה ישב אשר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשמע ולא שמעו כי בית מרי הם׃
3ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם אולי יראו כי בית מרי המה׃
12הוי בנה עיר בדמים וכונן קריה בעולה׃
30ואתה בן אדם בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר חד את אחד איש את אחיו לאמר באו נא ושמעו מה הדבר היוצא מאת יהוה׃
9בן אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי מה אתה עשה׃
9ויאמר אלי בא וראה את התועבות הרעות אשר הם עשים פה׃
26כי נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו׃
2כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃
14ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
14תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃
6הרביתם חלליכם בעיר הזאת ומלאתם חוצתיה חלל׃
7לכן כה אמר אדני יהוה חלליכם אשר שמתם בתוכה המה הבשר והיא הסיר ואתכם הוציא מתוכה׃
21ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
9אנשי רכיל היו בך למען שפך דם ואל ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך׃
2וגם הוא חכם ויבא רע ואת דבריו לא הסיר וקם על בית מרעים ועל עזרת פעלי און׃
11בברכת ישרים תרום קרת ובפי רשעים תהרס׃
10יען וביען הטעו את עמי לאמר שלום ואין שלום והוא בנה חיץ והנם טחים אתו תפל׃
2בן אדם הנבא אל נביאי ישראל הנבאים ואמרת לנביאי מלבם שמעו דבר יהוה׃
27שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף לשפך דם לאבד נפשות למען בצע בצע׃
21ואל לב שקוציהם ותועבותיהם לבם הלך דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה׃
29עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט׃
2שמעו את דברי הברית הזאת ודברתם אל איש יהודה ועל ישבי ירושלם׃
2אשר חשבו רעות בלב כל יום יגורו מלחמות׃
26הוה על הוה תבוא ושמעה אל שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים׃
3לכן כה אמר יהוה הנני חשב על המשפחה הזאת רעה אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא׃
1¶ ויקרא באזני קול גדול לאמר קרבו פקדות העיר ואיש כלי משחתו בידו׃
11כי נטו עליך רעה חשבו מזמה בל יוכלו׃
6ויאמר אלי בן אדם הראה אתה מהם עשים תועבות גדלות אשר בית ישראל עשים פה לרחקה מעל מקדשי ועוד תשוב תראה תועבות גדלות׃
11ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
3אל תמשכני עם רשעים ועם פעלי און דברי שלום עם רעיהם ורעה בלבבם׃