מלכים א׳ 4:33
וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר וידבר על הבהמה ועל העוף ועל הרמש ועל הדגים׃
וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר וידבר על הבהמה ועל העוף ועל הרמש ועל הדגים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
34ויבאו מכל העמים לשמע את חכמת שלמה מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חכמתו׃
29ויתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד ורחב לב כחול אשר על שפת הים׃
30ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים׃
31ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול ויהי שמו בכל הגוים סביב׃
32וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף׃
9ההרים וכל גבעות עץ פרי וכל ארזים׃
10החיה וכל בהמה רמש וצפור כנף׃
16ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃
7ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך׃
8או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים׃
12עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃
7צנה ואלפים כלם וגם בהמות שדי׃
8צפור שמים ודגי הים עבר ארחות ימים׃
4מים גדלוהו תהום רממתהו את נהרתיה הלך סביבות מטעה ואת תעלתיה שלחה אל כל עצי השדה׃
5על כן גבהא קמתו מכל עצי השדה ותרבינה סרעפתיו ותארכנה פארתו ממים רבים בשלחו׃
6בסעפתיו קננו כל עוף השמים ותחת פארתיו ילדו כל חית השדה ובצלו ישבו כל גוים רבים׃
7וייף בגדלו בארך דליותיו כי היה שרשו אל מים רבים׃
8ארזים לא עממהו בגן אלהים ברושים לא דמו אל סעפתיו וערמנים לא היו כפארתיו כל עץ בגן אלהים לא דמה אליו ביפיו׃
21ועפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא בה תחתוהי תדור חיות ברא ובענפוהי ישכנן צפרי שמיא׃
23עשרה בקר בראים ועשרים בקר רעי ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברברים אבוסים׃
27ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרב׃
11רבה אילנא ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לסוף כל ארעא׃
12עפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא בה תחתוהי תטלל חיות ברא ובענפוהי ידרון צפרי שמיא ומנה יתזין כל בשרא׃
22כי אני תרשיש למלך בים עם אני חירם אחת לשלש שנים תבוא אני תרשיש נשאת זהב וכסף שנהבים וקפים ותכיים׃
23ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעשר ולחכמה׃
24וכל הארץ מבקשים את פני שלמה לשמע את חכמתו אשר נתן אלהים בלבו׃
5עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל פרי׃
6עשיתי לי ברכות מים להשקות מהם יער צומח עצים׃
4ועצי ארזים לאין מספר כי הביאו הצידנים והצרים עצי ארזים לרב לדויד׃
24מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃
25זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃
4ותרא מלכת שבא את כל חכמת שלמה והבית אשר בנה׃
7ויהי כשמע חירם את דברי שלמה וישמח מאד ויאמר ברוך יהוה היום אשר נתן לדוד בן חכם על העם הרב הזה׃
8וישלח חירם אל שלמה לאמר שמעתי את אשר שלחת אלי אני אעשה את כל חפצך בעצי ארזים ובעצי ברושים׃
22ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעשר וחכמה׃
23וכל מלכי הארץ מבקשים את פני שלמה לשמע את חכמתו אשר נתן האלהים בלבו׃
15מעין גנים באר מים חיים ונזלים מן לבנון׃
15ויתן המלך את הכסף ואת הזהב בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרב׃
27ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרב׃
9אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון׃
10ויהי חירום נתן לשלמה עצי ארזים ועצי ברושים כל חפצו׃
7כי מין כל בהמה ועוף ורמש וחיות הים יכבש ונכבשים הם על ידי מין האדם׃
24ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מחכמים׃
25וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע כל ימי שלמה׃
10כסו הרים צלה וענפיה ארזי אל׃
11תשלח קצירה עד ים ואל נהר יונקותיה׃
14לכרת לו ארזים ויקח תרזה ואלון ויאמץ לו בעצי יער נטע ארן וגשם יגדל׃
8ושלח לי עצי ארזים ברושים ואלגומים מהלבנון כי אני ידעתי אשר עבדיך יודעים לכרות עצי לבנון והנה עבדי עם עבדיך׃
3ותרא מלכת שבא את חכמת שלמה והבית אשר בנה׃
7ואולם הכסא אשר ישפט שם אלם המשפט עשה וספון בארז מהקרקע עד הקרקע׃