עמוס 2:13
הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר׃
הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
28לחם יודק כי לא לנצח אדוש ידושנו והמם גלגל עגלתו ופרשיו לא ידקנו׃
17הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׃
18צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך׃
19והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך׃
23ושמתיה ביד מוגיך אשר אמרו לנפשך שחי ונעברה ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעברים׃
13שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי מלאה גת השיקו היקבים כי רבה רעתם׃
7שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר׃
1¶ כרע בל קרס נבו היו עצביהם לחיה ולבהמה נשאתיכם עמוסות משא לעיפה׃
2קרסו כרעו יחדו לא יכלו מלט משא ונפשם בשבי הלכה׃
14אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן׃
15אתה תזרע ולא תקצור אתה תדרך זית ולא תסוך שמן ותירוש ולא תשתה יין׃
14נשקד על פשעי בידו ישתרגו עלו על צוארי הכשיל כחי נתנני אדני בידי לא אוכל קום׃
15סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה׃
12ותשקו את הנזרים יין ועל הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו׃
11לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם׃
2גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה׃
15הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים׃
13בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃
10כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא׃
11הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה׃
10באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם׃
11ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב׃
12כה אמר יהוה אם שלמים וכן רבים וכן נגזו ועבר וענתך לא אענך עוד׃
13ועתה אשבר מטהו מעליך ומוסרתיך אנתק׃
18הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה׃
27ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃
5והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם׃
11גם את תשכרי תהי נעלמה גם את תבקשי מעוז מאויב׃
16מהיותם בא אל ערמת עשרים והיתה עשרה בא אל היקב לחשף חמשים פורה והיתה עשרים׃
17הכיתי אתכם בשדפון ובירקון ובברד את כל מעשה ידיכם ואין אתכם אלי נאם יהוה׃
17ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃
5והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים׃
21מה תאמרי כי יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לדה׃
25העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃
27ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב׃
12הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה׃
13השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים׃
11בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃
1¶ שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אביונים האמרת לאדניהם הביאה ונשתה׃
17עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃
12והמה לא ידעו מחשבות יהוה ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה׃
20בניך עלפו שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר המלאים חמת יהוה גערת אלהיך׃
43ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם׃
8והנה נתתי עליך עבותים ולא תהפך מצדך אל צדך עד כלותך ימי מצורך׃
9כה אמר יהוה צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על סלסלות׃
12איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם׃
33פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים׃
13חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש כי בטחת בדרכך ברב גבוריך׃
13ואמרת אליהם כה אמר יהוה הנני ממלא את כל ישבי הארץ הזאת ואת המלכים הישבים לדוד על כסאו ואת הכהנים ואת הנביאים ואת כל ישבי ירושלם שכרון׃
27וישביהן קצרי יד חתו ובשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדמה לפני קמה׃