ישעיהו 5:18
הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה׃
הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
19האמרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה׃
20הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר׃
21הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים׃
22הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר׃
22עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃
1¶ הוי חשבי און ופעלי רע על משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם׃
1¶ הוי בנים סוררים נאם יהוה לעשות עצה ולא מני ולנסך מסכה ולא רוחי למען ספות חטאת על חטאת׃
18הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור׃
9הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה׃
13אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים׃
1¶ הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו׃
8חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו׃
4הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור׃
8זורע עולה יקצור און ושבט עברתו יכלה׃
29בחזות לך שוא בקסם לך כזב לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ׃
11אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו׃
12הוי בנה עיר בדמים וכונן קריה בעולה׃
3המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס׃
17ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו׃
18כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃
1¶ הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל׃
4על מי תתענגו על מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר׃
1¶ הוי הירדים מצרים לעזרה על סוסים ישענו ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד ולא שעו על קדוש ישראל ואת יהוה לא דרשו׃
2וגם הוא חכם ויבא רע ואת דבריו לא הסיר וקם על בית מרעים ועל עזרת פעלי און׃
15הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי יודענו׃
25עונותיכם הטו אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם׃
11הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם׃
18דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך׃
30שמה ושערורה נהיתה בארץ׃
8הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ׃
3לכן כה אמר יהוה הנני חשב על המשפחה הזאת רעה אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא׃
2נשבע אדני יהוה בקדשו כי הנה ימים באים עליכם ונשא אתכם בצנות ואחריתכן בסירות דוגה׃
12לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה כי אביא עליהם רעה שנת פקדתם נאם יהוה׃
3אל תמשכני עם רשעים ועם פעלי און דברי שלום עם רעיהם ורעה בלבבם׃
7ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו׃
23והיה להם כקסום שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש׃
8כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃
5וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם יהודה עמם׃
16כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃
17כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃
9הוי בצע בצע רע לביתו לשום במרום קנו להנצל מכף רע׃
13הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר׃
11לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם׃
1¶ הוי רעים מאבדים ומפצים את צאן מרעיתי נאם יהוה׃
11אוי להם כי ברדך קין הלכו וישתקעו בתועת בלעם לקבל שכר ובמרי קרח אבדו׃
5אלכה לי אל הגדלים ואדברה אותם כי המה ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם אך המה יחדו שברו על נתקו מוסרות׃
14הנה יחבל און והרה עמל וילד שקר׃
13לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה אשר פתאם לפתע יבוא שברה׃
5כה אמר יהוה מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו׃
11הוות בקרבה ולא ימיש מרחבה תך ומרמה׃