אל העברים 12:6
כי את אשר יאהב יהוה יוכיח יכאב את בן ירצה׃
כי את אשר יאהב יהוה יוכיח יכאב את בן ירצה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
7אם סבלים אתם מוסר דעו כי כאב עם בניו כן מתנהג אלהים עמכם כי איה הבן אשר אביו לא ייסרנו׃
8אך אם תהיו באין מוסר אשר היה מנת כלם אז ממזרים אתם ולא בנים׃
9ועוד אם אבות בשרנו היו מיסרים אתנו ונירא מהם אף כי נכנע לפני אבי הרוחות ונחיה׃
10כי המה יסרונו כטוב בעיניהם לימים מעטים אבל זה להועיל למען יהיה לנו חלק בקדשתו׃
11וכל מוסר בעת עברו עלינו איננו שמחה בעינינו כי אם יגון אולם באחריתו יתן פרי שלום לצדקה למלמדים בו׃
11מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו׃
12כי את אשר יאהב יהוה יוכיח וכאב את בן ירצה׃
5ותשכחו דבר הנחומים המדבר אליכם כמו אל בנים לאמר מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו׃
5וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך׃
24חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר׃
19]12-02[ אני את כל אשר אהב אוכיחם ואיסרם לכן תשקד ותשוב, הנני עמד לפתח ודפק והיה כי ישמע איש לקולי ופתח הפתח אבוא אליו לסעוד עמו והוא עמדי׃
17הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס׃
18כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה׃
12אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו׃
18יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך׃
19גרל חמה נשא ענש כי אם תציל ועוד תוסף׃
13אל תמנע מנער מוסר כי תכנו בשבט לא ימות׃
14אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל׃
4ואתם האבות אל תכעיסו את בניכם אך גדלום במוסר אדנינו ובתוכחתו׃
14אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם׃
18כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם׃
32וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם׃
1¶ בן חכם מוסר אב ולץ לא שמע גערה׃
1¶ למנצח בנגינות על השמינית מזמור לדוד יהוה אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תיסרני׃
6חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה׃
17יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך׃
10מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות׃
11ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אוסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים׃
10היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת׃
6נמנעו מהתחדש עוד לתשובה כי צלבו להם מחדש את בן האלהים ויתנוהו למשל׃
7כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים׃
1¶ אהב מוסר אהב דעת ושנא תוכחת בער׃
15אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו׃
18יסר יסרני יה ולמות לא נתנני׃
26משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר׃
6ודי לאיש כמהו התוכחה ההיא אמת הרבים׃
15שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו׃
1¶ שמעו בנים אל הוריכם באדנינו כי ארח ישר הוא׃
14ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃
28והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם׃
8שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃
14ולא לביש אתכם אני כתב הדברים האלה כי אם מזהיר אתכם כבני האהובים׃
29נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים׃
18שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי׃
3מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃
14וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר אבי הכביד את עלכם ואני אסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים׃
5אויל ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערם׃
10תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃
11ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים׃