ירמיהו 51:17
נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃
נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
14נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃
15הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃
18הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃
9יצרי פסל כלם תהו וחמודיהם בל יועילו ועדיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבשו׃
10מי יצר אל ופסל נסך לבלתי הועיל׃
11הן כל חבריו יבשו וחרשים המה מאדם יתקבצו כלם יעמדו יפחדו יבשו יחד׃
18מה הועיל פסל כי פסלו יצרו מסכה ומורה שקר כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים׃
19הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו׃
15עצבי הגוים כסף וזהב מעשה ידי אדם׃
16פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו׃
17אזנים להם ולא יאזינו אף אין יש רוח בפיהם׃
18כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם׃
8ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא׃
9כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם׃
29הן כלם און אפס מעשיהם רוח ותהו נסכיהם׃
18ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו׃
19הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף׃
20המסכן תרומה עץ לא ירקב יבחר חרש חכם יבקש לו להכין פסל לא ימוט׃
7ידיהם ולא ימישון רגליהם ולא יהלכו לא יהגו בגרונם׃
8כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם׃
4עצביהם כסף וזהב מעשה ידי אדם׃
17ושאריתו לאל עשה לפסלו יסגוד לו וישתחו ויתפלל אליו ויאמר הצילני כי אלי אתה׃
18לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם׃
19ולא ישיב אל לבו ולא דעת ולא תבונה לאמר חציו שרפתי במו אש ואף אפיתי על גחליו לחם אצלה בשר ואכל ויתרו לתועבה אעשה לבול עץ אסגוד׃
20היעשה לו אדם אלהים והמה לא אלהים׃
7כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו אשר עשו לכם ידיכם חטא׃
17נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו׃
16בושו וגם נכלמו כלם יחדו הלכו בכלמה חרשי צירים׃
8ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃
15והיה לאדם לבער ויקח מהם ויחם אף ישיק ואפה לחם אף יפעל אל וישתחו עשהו פסל ויסגד למו׃
28כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה׃
29נחר מפח מאשתם עפרת לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו׃
6איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת׃
22ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים׃
23וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נפסד בדמות צלם אדם הנפסד צלם כל עוף והולך על ארבע ורמש האדמה׃
15ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן׃
6הזלים זהב מכיס וכסף בקנה ישקלו ישכרו צורף ויעשהו אל יסגדו אף ישתחוו׃
19ונתן את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום׃
7יבשו כל עבדי פסל המתהללים באלילים השתחוו לו כל אלהים׃
2ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון׃
6כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי שבבים יהיה עגל שמרון׃
6אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃
8ולא ישעה אל המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים׃
16הפככם אם כחמר היצר יחשב כי יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליוצרו לא הבין׃
18ונתנו את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום׃
3אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃
22חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃
18בן אדם היו לי בית ישראל לסוג כלם נחשת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור סגים כסף היו׃
3כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד׃