תהילים 135:15
עצבי הגוים כסף וזהב מעשה ידי אדם׃
עצבי הגוים כסף וזהב מעשה ידי אדם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
4עצביהם כסף וזהב מעשה ידי אדם׃
5פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו׃
8ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃
16פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו׃
17אזנים להם ולא יאזינו אף אין יש רוח בפיהם׃
18כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם׃
18ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו׃
19הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף׃
7כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו אשר עשו לכם ידיכם חטא׃
7ידיהם ולא ימישון רגליהם ולא יהלכו לא יהגו בגרונם׃
8כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם׃
6הזלים זהב מכיס וכסף בקנה ישקלו ישכרו צורף ויעשהו אל יסגדו אף ישתחוו׃
14נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃
15הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃
19ונתן את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום׃
9יצרי פסל כלם תהו וחמודיהם בל יועילו ועדיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבשו׃
10מי יצר אל ופסל נסך לבלתי הועיל׃
18מה הועיל פסל כי פסלו יצרו מסכה ומורה שקר כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים׃
19הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו׃
26כי כל אלהי העמים אלילים ויהוה שמים עשה׃
17נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃
18הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃
8ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא׃
9כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם׃
17ותראו את שקוציהם ואת גלליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם׃
5כי כל אלהי העמים אלילים ויהוה שמים עשה׃
28ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחן׃
20ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃
8ולא ישעה אל המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים׃
18ונתנו את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום׃
17ושאריתו לאל עשה לפסלו יסגוד לו וישתחו ויתפלל אליו ויאמר הצילני כי אלי אתה׃
20היעשה לו אדם אלהים והמה לא אלהים׃
2ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון׃
19וידברו אל אלהי ירושלם כעל אלהי עמי הארץ מעשה ידי האדם׃
13והכרתי פסיליך ומצבותיך מקרבך ולא תשתחוה עוד למעשה ידיך׃
7יבשו כל עבדי פסל המתהללים באלילים השתחוו לו כל אלהים׃
15ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן׃
4הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת׃
16בושו וגם נכלמו כלם יחדו הלכו בכלמה חרשי צירים׃
18והאלילים כליל יחלף׃
25פסילי אלהיהם תשרפון באש לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא׃
14כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם׃
5לזהב לזהב ולכסף לכסף ולכל מלאכה ביד חרשים ומי מתנדב למלאות ידו היום ליהוה׃
41ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם׃
12ויעבדו הגללים אשר אמר יהוה להם לא תעשו את הדבר הזה׃
23לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם׃
3כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד׃
20ושאר בני אדם אשר לא נהרגו במגפות האלה בכל זאת לא שבו ממעשי ידיהם מהשתחות עוד לשדים ולעצבי זהב וכסף ונחשת ואבן ועץ אשר לא יראו ולא ישמעו ולא יהלכו׃
29הן כלם און אפס מעשיהם רוח ותהו נסכיהם׃
17נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו׃