ירמיהו 10:3
כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד׃
כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
4בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק׃
2כה אמר יהוה אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה׃
8ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא׃
19הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף׃
20המסכן תרומה עץ לא ירקב יבחר חרש חכם יבקש לו להכין פסל לא ימוט׃
14לכרת לו ארזים ויקח תרזה ואלון ויאמץ לו בעצי יער נטע ארן וגשם יגדל׃
15והיה לאדם לבער ויקח מהם ויחם אף ישיק ואפה לחם אף יפעל אל וישתחו עשהו פסל ויסגד למו׃
2בן אדם מה יהיה עץ הגפן מכל עץ הזמורה אשר היה בעצי היער׃
3היקח ממנו עץ לעשות למלאכה אם יקחו ממנו יתד לתלות עליו כל כלי׃
15היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט את מרימיו כהרים מטה לא עץ׃
15עצבי הגוים כסף וזהב מעשה ידי אדם׃
5יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃
6ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃
8ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃
8ולא ישעה אל המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים׃
14נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃
15הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃
10ויצבו להם מצבות ואשרים על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן׃
29כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃
9וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה פרי טוב יגדע והשלך באש׃
32והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן׃
10וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה פרי טוב יגדע וישלך באש׃
11ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו׃
1¶ גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו כרב לפריו הרבה למזבחות כטוב לארצו היטיבו מצבות׃
14למען אשר לא יגבהו בקומתם כל עצי מים ולא יתנו את צמרתם אל בין עבתים ולא יעמדו אליהם בגבהם כל שתי מים כי כלם נתנו למות אל ארץ תחתית בתוך בני אדם אל יורדי בור׃
9יצרי פסל כלם תהו וחמודיהם בל יועילו ועדיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבשו׃
10מי יצר אל ופסל נסך לבלתי הועיל׃
4עצביהם כסף וזהב מעשה ידי אדם׃
23ויבנו גם המה להם במות ומצבות ואשרים על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן׃
17נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃
18הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃
34ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול׃
13והכרתי פסיליך ומצבותיך מקרבך ולא תשתחוה עוד למעשה ידיך׃
8כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם׃
18מה הועיל פסל כי פסלו יצרו מסכה ומורה שקר כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים׃
10ויאמרו העצים לתאנה לכי את מלכי עלינו׃
10למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ׃
21לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח יהוה אלהיך אשר תעשה לך׃
19וכל עץ אשר לא יעשה פרי טוב יגדע וישלך באש׃
4את ראש יניקותיו קטף ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רכלים שמו׃
6כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי שבבים יהיה עגל שמרון׃
12ויכרתהו זרים עריצי גוים ויטשהו אל ההרים ובכל גאיות נפלו דליותיו ותשברנה פארתיו בכל אפיקי הארץ וירדו מצלו כל עמי הארץ ויטשהו׃
7כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו אשר עשו לכם ידיכם חטא׃
14קרא בחיל וכן אמר גדו אילנא וקצצו ענפוהי אתרו עפיה ובדרו אנבה תנד חיותא מן תחתוהי וצפריא מן ענפוהי׃
19ונתן את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום׃
28ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחן׃
9מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם׃
7וקדשתי עליך משחתים איש וכליו וכרתו מבחר ארזיך והפילו על האש׃
13כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון׃
12עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם׃