ישעיהו 42:17
נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו׃
נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
16בושו וגם נכלמו כלם יחדו הלכו בכלמה חרשי צירים׃
18החרשים שמעו והעורים הביטו לראות׃
9יצרי פסל כלם תהו וחמודיהם בל יועילו ועדיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבשו׃
10מי יצר אל ופסל נסך לבלתי הועיל׃
11הן כל חבריו יבשו וחרשים המה מאדם יתקבצו כלם יעמדו יפחדו יבשו יחד׃
7יבשו כל עבדי פסל המתהללים באלילים השתחוו לו כל אלהים׃
8כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם׃
18כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם׃
16והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים׃
26כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם׃
27אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני כי פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו׃
28ואיה אלהיך אשר עשית לך יקומו אם יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה׃
17ושאריתו לאל עשה לפסלו יסגוד לו וישתחו ויתפלל אליו ויאמר הצילני כי אלי אתה׃
18לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם׃
37ואמר אי אלהימו צור חסיו בו׃
8ולא ישעה אל המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים׃
18מה הועיל פסל כי פסלו יצרו מסכה ומורה שקר כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים׃
19הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו׃
20היעשה לו אדם אלהים והמה לא אלהים׃
17נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃
18הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃
6שובו לאשר העמיקו סרה בני ישראל׃
7כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו אשר עשו לכם ידיכם חטא׃
19ונתן את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום׃
8ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃
4עצביהם כסף וזהב מעשה ידי אדם׃
20הקבצו ובאו התנגשו יחדו פליטי הגוים לא ידעו הנשאים את עץ פסלם ומתפללים אל אל לא יושיע׃
18ונתנו את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום׃
22וטמאתם את צפוי פסילי כספך ואת אפדת מסכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו׃
14נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃
15הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃
28ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחן׃
15עצבי הגוים כסף וזהב מעשה ידי אדם׃
8סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃
6הזלים זהב מכיס וכסף בקנה ישקלו ישכרו צורף ויעשהו אל יסגדו אף ישתחוו׃
18ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו׃
19הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף׃
29כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃
18ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים׃
20ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃
38חרב אל מימיה ויבשו כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו׃
11ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל׃
32והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן׃
2חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם׃
18והאלילים כליל יחלף׃
17ותראו את שקוציהם ואת גלליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם׃
12ויעבדו הגללים אשר אמר יהוה להם לא תעשו את הדבר הזה׃
3ישובו על עקב בשתם האמרים האח האח׃
6ואת הנסוגים מאחרי יהוה ואשר לא בקשו את יהוה ולא דרשהו׃