אל הרומים 1:22
ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים׃
ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
18כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה׃
19יען אשר דעת האלהים גלויה בקרבם כי האלהים הודיעם אותה׃
20כי מהותו הנעלמה היא כחו הנצחי ואלהותו מעת נברא העולם תודע במעשים ותראה לבלתי היות להם להתנצל׃
21יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער׃
23וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נפסד בדמות צלם אדם הנפסד צלם כל עוף והולך על ארבע ורמש האדמה׃
24על כן גם נתנם האלהים לטמאה בתאות לבם לנבל גויותיהם איש את רעהו׃
25אשר המירו אמת האלהים בכזב ויכבדו ויעבדו את הבריה תחת בראה המברך לעולמים אמן׃
26בעבור זאת נתנם האלהים לתאות בושה כי נשיהם החליפו את התשמיש כדרכן בשלא כדרכן׃
18אל ירמה איש את עצמו והחשב את עצמו חכם בעולם הזה יהי לסכל למען יחכם׃
19כי חכמת העולם הזה סכלות היא לפני האלהים ככתוב לכד חכמים בערמם׃
20ועוד כתוב יהוה ידע מחשבות חכמים כי המה הבל׃
18כי דבר הצלב סכלות הוא לאבדים אבל לנו הנושעים גבורת אלהים הוא׃
19כי כן כתוב אאבד חכמת חכמים ובינת נבונים אסתיר׃
20איה חכם איה ספר איה דרש העולם הזה הלא סכל האלהים את חכמת העולם הזה׃
21כי אחרי אשר בחכמת האלהים לא ידע העולם את האלהים בחכמה היה רצון לפניו להושיע בסכלות הקריאה את המאמינים׃
22כי היהודים שאלים להם אות והיונים מבקשים חכמה׃
25יען כי סכלות האל חכמה היא מאדם וחלשת האל חזקה היא מאדם׃
1¶ למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב׃
1¶ למנצח על מחלת משכיל לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול אין עשה טוב׃
28וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן׃
29וירב בקרבם כל חמס זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהפכות׃
16אמרים המה כי ידעו את האלהים ובמעשיהם כופרים בו כי מתעבים וממרים הם ולא יצלחו לכל מעשה טוב׃
22כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו׃
3אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃
31ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃
32כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃
19כי נשאים אתם ברצון את הסכלים בהיותכם חכמים׃
9הבישו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר יהוה מאסו וחכמת מה להם׃
18חשכי הדעת ומוזרים לחיי אלהים מפני אולתם אשר בהם כי טח מהשכיל לבבם׃
8חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה׃
10ואלה מגדפים את אשר לא ידעו ובדברים אשר יבינו מחק טבעים כבהמות הסכלות בהמה ישחיתו את נפשם׃
27כי אם בסכל שבעולם בחר האל למען ביש את החכמים ובחלוש שבעולם בחר האל למען ביש את החזק׃
21הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים׃
9אכן לא יוסיפו להצליח כי שגעונם יגלה לכל כאשר קרה גם את האנשים ההם׃
2לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו׃
8ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא׃
8בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו׃
6יש אשר תעו ממנה ויפנו אחרי למודי תהו׃
7בחשבם להיות מורי תורה ואינם מבינים מה הם אמרים ומה הם מחליטים׃
3וגם בדרך כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא׃
17אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃
3כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו׃
29תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃
5ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו׃
19ובטחת בנפשך להיות מוליך העורים ואור להלכים בחשך׃
17נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃
10אנחנו סכלים למען המשיח ואתם חכמים במשיח אנחנו חלשים ואתם גבורים אתם נכבדים ואנחנו נקלים׃
4ואני אמרתי אך דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם׃
18אין פחד אלהים לנגד עיניהם׃
20וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב׃