משלי 1:29
תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃
תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
30לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃
31ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃
28אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃
7יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃
27אשר על כן סרו מאחריו וכל דרכיו לא השכילו׃
14ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃
13יראת יהוה שנאת רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי׃
22עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃
23תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃
24יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃
25ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃
12ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃
13ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃
4גם אני אבחר בתעלליהם ומגורתם אביא להם יען קראתי ואין עונה דברתי ולא שמעו ויעשו הרע בעיני ובאשר לא חפצתי בחרו׃
17ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך׃
13ויאמר יהוה על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה׃
17ודרך שלום לא ידעו׃
18אין פחד אלהים לנגד עיניהם׃
29כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃
5אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא׃
22כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו׃
28כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃
10תחלת חכמה יראת יהוה ודעת קדשים בינה׃
1¶ אהב מוסר אהב דעת ושנא תוכחת בער׃
6ואת הנסוגים מאחרי יהוה ואשר לא בקשו את יהוה ולא דרשהו׃
6נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני׃
1¶ למנצח לעבד יהוה לדוד נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו׃
9הבישו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר יהוה מאסו וחכמת מה להם׃
28וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן׃
11כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃
4ואני אמרתי אך דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם׃
21יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער׃
22ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים׃
19וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו׃
3אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃
33ויפנו אלי ערף ולא פנים ולמד אתם השכם ולמד ואינם שמעים לקחת מוסר׃
7אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר ולא יכרת מעונה כל אשר פקדתי עליה אכן השכימו השחיתו כל עלילותם׃
10קחו מוסרי ואל כסף ודעת מחרוץ נבחר׃
24לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃
4הלא ידעו כל פעלי און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו׃
12ואם לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי דעת׃
3כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את יהוה והמלך מה יעשה לנו׃
5כי לא יבינו אל פעלת יהוה ואל מעשה ידיו יהרסם ולא יבנם׃
4כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃
10שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו׃
13ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה׃
32פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב׃
13המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו׃
28ויאמר לאדם הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה׃
5אנשי רע לא יבינו משפט ומבקשי יהוה יבינו כל׃