ירמיהו 4:22
כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו׃
כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
4ואני אמרתי אך דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם׃
28כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃
29לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם׃
21שמעו נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו׃
6נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני׃
8בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו׃
18לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם׃
3ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן׃
4הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור׃
4הלא ידעו כל פעלי און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו׃
13לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא׃
6איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת׃
5לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו ימוטו כל מוסדי ארץ׃
4הלא ידעו פעלי און אכלי עמי אכלו לחם אלהים לא קראו׃
23ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם׃
1¶ למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב׃
2יהוה משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃
19דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו׃
1¶ למנצח על מחלת משכיל לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול אין עשה טוב׃
2אלהים משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃
13כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים׃
8איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת יהוה אתנו אכן הנה לשקר עשה עט שקר ספרים׃
9הבישו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר יהוה מאסו וחכמת מה להם׃
22עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃
22ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים׃
8ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא׃
29תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃
12והמה לא ידעו מחשבות יהוה ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה׃
15הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי יודענו׃
11ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל׃
8חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה׃
4לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו׃
5הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב׃
21עד מתי אראה נס אשמעה קול שופר׃
17ודרך שלום לא ידעו׃
6צאן אבדות היה עמי רעיהם התעום הרים שובבים מהר אל גבעה הלכו שכחו רבצם׃
2גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא׃
3אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃
12עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו׃
5אנשי רע לא יבינו משפט ומבקשי יהוה יבינו כל׃
21הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים׃
31הדור אתם ראו דבר יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לוא נבוא עוד אליך׃
4הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת׃
4כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃
10ולא ידעו עשות נכחה נאם יהוה האוצרים חמס ושד בארמנותיהם׃
8דרך שלום לא ידעו ואין משפט במעגלותם נתיבותיהם עקשו להם כל דרך בה לא ידע שלום׃
6שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת אותי נאם יהוה׃
1¶ הוי בנים סוררים נאם יהוה לעשות עצה ולא מני ולנסך מסכה ולא רוחי למען ספות חטאת על חטאת׃
19כי חכמת העולם הזה סכלות היא לפני האלהים ככתוב לכד חכמים בערמם׃
32כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃