תהילים 82:5
לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו ימוטו כל מוסדי ארץ׃
לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו ימוטו כל מוסדי ארץ׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
19דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו׃
18לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם׃
4ואני אמרתי אך דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם׃
22כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו׃
23ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם׃
8דרך שלום לא ידעו ואין משפט במעגלותם נתיבותיהם עקשו להם כל דרך בה לא ידע שלום׃
25ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור׃
13המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו׃
21הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינתם מוסדות הארץ׃
17ודרך שלום לא ידעו׃
14יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים׃
5אנשי רע לא יבינו משפט ומבקשי יהוה יבינו כל׃
4פלטו דל ואביון מיד רשעים הצילו׃
28כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃
5המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃
6המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃
12והמה לא ידעו מחשבות יהוה ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה׃
5כי לא יבינו אל פעלת יהוה ואל מעשה ידיו יהרסם ולא יבנם׃
6איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת׃
4הלא ידעו כל פעלי און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו׃
3כי השתות יהרסון צדיק מה פעל׃
21אך אלה משכנות עול וזה מקום לא ידע אל׃
5יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃
16חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור׃
17כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃
18אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃
7ידיהם ולא ימישון רגליהם ולא יהלכו לא יהגו בגרונם׃
22ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃
6אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם׃
9שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃
10ולא ידעו עשות נכחה נאם יהוה האוצרים חמס ושד בארמנותיהם׃
15הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי יודענו׃
7ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב׃
11לך שמים אף לך ארץ תבל ומלאה אתה יסדתם׃
12לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃
21שמעו נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו׃
1¶ למנצח על מחלת משכיל לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול אין עשה טוב׃
27יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃
28שמנו עשתו גם עברו דברי רע דין לא דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו׃
1¶ למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב׃
4כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃
20מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃
25לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו׃
4הלא ידעו פעלי און אכלי עמי אכלו לחם אלהים לא קראו׃
30וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה׃
8בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃
11ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃
8יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃
5פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו׃
11או חשך לא תראה ושפעת מים תכסך׃