איוב 30:8
בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃
בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
5מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃
6בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃
7בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃
9ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃
1¶ ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃
2גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃
8ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא׃
4ואני אמרתי אך דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם׃
5שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל׃
22כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו׃
8בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו׃
5לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו ימוטו כל מוסדי ארץ׃
3ואתם קרבו הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה׃
4על מי תתענגו על מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר׃
17אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃
18גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃
4יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ׃
5הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃
4ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם׃
5ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד׃
28כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃
13בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃
8ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃
9שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃
10והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה׃
3אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם׃
4ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל׃
3מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם׃
9הבישו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר יהוה מאסו וחכמת מה להם׃
14תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים׃
15אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו׃
14עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃
30לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃
9כי עם מרי הוא בנים כחשים בנים לא אבו שמוע תורת יהוה׃
22ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃
10ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם׃
7השאפים על עפר ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי׃
5האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות׃
13זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה׃
12על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃
12ובני עלי בני בליעל לא ידעו את יהוה׃
6ובליעל כקוץ מנד כלהם כי לא ביד יקחו׃
11אשרינו עתה סבבוני עיניהם ישיתו לנטות בארץ׃
6איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת׃
18יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃
15אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃
24רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו׃
10כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא׃
3ואדריהם שלחו צעוריהם למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וחפו ראשם׃
1¶ למנצח על מחלת משכיל לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול אין עשה טוב׃