תהילים 92:6
איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת׃
איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
8בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו׃
2לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו׃
20אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃
22כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו׃
2כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי׃
3ולא למדתי חכמה ודעת קדשים אדע׃
14והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו׃
15עמל הכסילים תיגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר׃
6בקש לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל׃
7לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת׃
8חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה׃
16כל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרש אולת׃
1¶ למנצח על מחלת משכיל לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול אין עשה טוב׃
1¶ למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב׃
9לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃
3אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃
16למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין׃
5אנשי רע לא יבינו משפט ומבקשי יהוה יבינו כל׃
21שמעו נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו׃
5הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב׃
5מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבתיך׃
22ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃
23אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת׃
24את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ׃
4אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה׃
5ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו׃
16חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח׃
11כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה׃
33בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע׃
18לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם׃
4ואני אמרתי אך דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם׃
22אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו׃
12ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃
10כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃
3וגם בדרך כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא׃
22מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת׃
19בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה׃
5לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו ימוטו כל מוסדי ארץ׃
23כשחוק לכסיל עשות זמה וחכמה לאיש תבונה׃
7ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו׃
3מי זה מעלים עצה בלי דעת לכן הגדתי ולא אבין נפלאות ממני ולא אדע׃
11כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן׃
12ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃
21אולת שמחה לחסר לב ואיש תבונה יישר לכת׃
8ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא׃
14לב נבון יבקש דעת ופני כסילים ירעה אולת׃
17נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃
9באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך׃
7בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד׃
10לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בשרים׃