משלי 30:2
כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי׃
כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ דברי אגור בן יקה המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל׃
3ולא למדתי חכמה ודעת קדשים אדע׃
22ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃
6איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת׃
3גם לי לבב כמוכם לא נפל אנכי מכם ואת מי אין כמו אלה׃
3מי זה מעלים עצה בלי דעת לכן הגדתי ולא אבין נפלאות ממני ולא אדע׃
8בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו׃
18שלשה המה נפלאו ממני וארבע לא ידעתים׃
7וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃
13ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו׃
14ואהי כאיש אשר לא שמע ואין בפיו תוכחות׃
9לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃
18אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם׃
13האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃
20אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃
2לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו׃
17כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃
12ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃
12והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה׃
28כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃
20והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה׃
23כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני׃
16ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃
34אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי׃
35איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל׃
17נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃
25סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות׃
16דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת׃
17ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח׃
15ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יותר ודברתי בלבי שגם זה הבל׃
12ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃
3אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃
14נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃
9מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃
8ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא׃
10ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃
1¶ אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃
24הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃
6פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃
2כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃
14לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה׃
28ויאמר לאדם הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה׃
3מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם׃
2מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת׃
17אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃
18אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃
20חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו׃
22כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו׃
4ואני אמרתי אך דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם׃
1¶ למנצח על מחלת משכיל לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול אין עשה טוב׃