איוב 34:14
אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃
אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
15יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃
16ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מלי׃
22חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃
13מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה׃
10אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש׃
13כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃
14מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃
13אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך׃
10אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃
4תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנתיו׃
17מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך׃
10וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃
3כי כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי׃
7וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׃
21מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃
29תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃
4רוח אל עשתני ונשמת שדי תחיני׃
13והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש׃
14כי ישלים חקי וכהנה רבות עמו׃
22ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין׃
14רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה׃
17להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה׃
8אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃
14אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃
5אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃
4חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃
3אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃
23כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט׃
29והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃
24לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃
34את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃
14ממכון שבתו השגיח אל כל ישבי הארץ׃
15היצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם׃
13ברוחו שמים שפרה חללה ידו נחש בריח׃
14הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח׃
29יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃
7וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃
18לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃
19אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃
11אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו׃
39ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃
21כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה׃
4האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי׃
38בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו׃
30לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃
4את מי הגדת מלין ונשמת מי יצאה ממך׃
14כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו׃
5כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה׃
4אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃
9כי אמר לא יסכן גבר ברצתו עם אלהים׃