תהילים 103:14
כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו׃
כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
15אנוש כחציר ימיו כציץ השדה כן יציץ׃
16כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו׃
17וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים׃
18לשמרי בריתו ולזכרי פקדיו לעשותם׃
10לא כחטאינו עשה לנו ולא כעונתינו גמל עלינו׃
11כי כגבה שמים על הארץ גבר חסדו על יראיו׃
12כרחק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו׃
13כרחם אב על בנים רחם יהוה על יראיו׃
39ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃
3יהוה מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו׃
4אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃
11יהוה ידע מחשבות אדם כי המה הבל׃
3דעו כי יהוה הוא אלהים הוא עשנו ולא אנחנו עמו וצאן מרעיתו׃
4מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו׃
4הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני׃
5הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה׃
25כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃
14אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃
15יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃
15כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבתינו כצל ימינו על הארץ ואין מקוה׃
9כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ׃
29תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃
9זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃
4זכר עשה לנפלאתיו חנון ורחום יהוה׃
7יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם׃
8ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו׃
9אל תקצף יהוה עד מאד ואל לעד תזכר עון הן הבט נא עמך כלנו׃
12זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃
23שבשפלנו זכר לנו כי לעולם חסדו׃
10ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעפה׃
11מי יודע עז אפך וכיראתך עברתך׃
12למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה׃
6המשפילי לראות בשמים ובארץ׃
14אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃
24כי כל בשר חציר וכל כבוד איש כציץ השדה יבש חציר נבל ציץ׃
4תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנתיו׃
6כי רם יהוה ושפל יראה וגבה ממרחק יידע׃
47זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם׃
17מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך׃
20ידענו יהוה רשענו עון אבותינו כי חטאנו לך׃
23אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה׃
1¶ למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃
16התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃
5גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר׃
22חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃
20הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃
1¶ אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃
2כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃
3תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם׃
14כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃