קהלת 3:20
הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃
הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
18אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם׃
19כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃
15יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃
7וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׃
8הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל׃
21מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃
22וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃
2הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא ולזבח ולאשר איננו זבח כטוב כחטא הנשבע כאשר שבועה ירא׃
3זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל המתים׃
4תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנתיו׃
2הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃
3מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש׃
4דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת׃
5וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם׃
26יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃
10וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃
15כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו׃
16וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח׃
19בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב׃
6ואלו חיה אלף שנים פעמים וטובה לא ראה הלא אל מקום אחד הכל הולך׃
7כל עמל האדם לפיהו וגם הנפש לא תמלא׃
16אין קץ לכל העם לכל אשר היה לפניהם גם האחרונים לא ישמחו בו כי גם זה הבל ורעיון רוח׃
29תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃
11כי יש דברים הרבה מרבים הבל מה יתר לאדם׃
12כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים מספר ימי חיי הבלו ויעשם כצל אשר מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו תחת השמש׃
15אנוש כחציר ימיו כציץ השדה כן יציץ׃
16כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו׃
24כי כל בשר חציר וכל כבוד איש כציץ השדה יבש חציר נבל ציץ׃
1¶ לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים׃
2עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃
4אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃
3תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם׃
14ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח׃
10ובכן ראיתי רשעים קברים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן עשו גם זה הבל׃
16כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל׃
17ושנאתי את החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי הכל הבל ורעות רוח׃
19ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם זה הבל׃
20וסבותי אני ליאש את לבי על כל העמל שעמלתי תחת השמש׃
11ופניתי אני בכל מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש׃
9כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה׃
8כי אם שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכר את ימי החשך כי הרבה יהיו כל שבא הבל׃
2טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו׃
15מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף׃
9מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש׃
12ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃
5כי החיים יודעים שימתו והמתים אינם יודעים מאומה ואין עוד להם שכר כי נשכח זכרם׃
10כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה׃
2כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃
23כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא׃
7ושבתי אני ואראה הבל תחת השמש׃