קהלת 7:2
טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו׃
טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
3טוב כעס משחק כי ברע פנים ייטב לב׃
4לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה׃
5טוב לשמע גערת חכם מאיש שמע שיר כסילים׃
1¶ טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו׃
12יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות׃
13גם בשחוק יכאב לב ואחריתה שמחה תוגה׃
3זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל המתים׃
4כי מי אשר יבחר אל כל החיים יש בטחון כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת׃
5כי החיים יודעים שימתו והמתים אינם יודעים מאומה ואין עוד להם שכר כי נשכח זכרם׃
2ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה׃
3וטוב משניהם את אשר עדן לא היה אשר לא ראה את המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש׃
14ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה׃
15את הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו׃
15ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר נתן לו האלהים תחת השמש׃
8כי אם שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכר את ימי החשך כי הרבה יהיו כל שבא הבל׃
9שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט׃
10והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך כי הילדות והשחרות הבל׃
22וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃
8כי מה יותר לחכם מן הכסיל מה לעני יודע להלך נגד החיים׃
9טוב מראה עינים מהלך נפש גם זה הבל ורעות רוח׃
8טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך רוח מגבה רוח׃
16אדם תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח׃
15כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד׃
16טוב מעט ביראת יהוה מאוצר רב ומהומה בו׃
17אל תרשע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עתך׃
8ובית משתה לא תבוא לשבת אותם לאכל ולשתות׃
12ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃
19כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃
20הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃
5כי כה אמר יהוה אל תבוא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנד להם כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם יהוה את החסד ואת הרחמים׃
16כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל׃
6כי לכל חפץ יש עת ומשפט כי רעת האדם רבה עליו׃
4עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃
23כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא׃
24אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא׃
7וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׃
8הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל׃
11כי יש דברים הרבה מרבים הבל מה יתר לאדם׃
12כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים מספר ימי חיי הבלו ויעשם כצל אשר מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו תחת השמש׃
6ואלו חיה אלף שנים פעמים וטובה לא ראה הלא אל מקום אחד הכל הולך׃
24ארח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה׃
27הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך׃
13לב שמח ייטב פנים ובעצבת לב רוח נכאה׃
3אם יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי שניו ונפשו לא תשבע מן הטובה וגם קבורה לא היתה לו אמרתי טוב ממנו הנפל׃
10כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה׃
1¶ אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם הוא הבל׃
2לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עשה׃
10ובכן ראיתי רשעים קברים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן עשו גם זה הבל׃
10אל תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה׃
11ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃