קהלת 6:3
אם יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי שניו ונפשו לא תשבע מן הטובה וגם קבורה לא היתה לו אמרתי טוב ממנו הנפל׃
אם יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי שניו ונפשו לא תשבע מן הטובה וגם קבורה לא היתה לו אמרתי טוב ממנו הנפל׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
4כי בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכסה׃
5גם שמש לא ראה ולא ידע נחת לזה מזה׃
6ואלו חיה אלף שנים פעמים וטובה לא ראה הלא אל מקום אחד הכל הולך׃
7כל עמל האדם לפיהו וגם הנפש לא תמלא׃
8כי מה יותר לחכם מן הכסיל מה לעני יודע להלך נגד החיים׃
9טוב מראה עינים מהלך נפש גם זה הבל ורעות רוח׃
10מה שהיה כבר נקרא שמו ונודע אשר הוא אדם ולא יוכל לדין עם שהתקיף ממנו׃
11כי יש דברים הרבה מרבים הבל מה יתר לאדם׃
12כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים מספר ימי חיי הבלו ויעשם כצל אשר מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו תחת השמש׃
2ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה׃
3וטוב משניהם את אשר עדן לא היה אשר לא ראה את המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש׃
1¶ יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם׃
2איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא׃
14ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה׃
15כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו׃
16וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח׃
17גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף׃
8כי אם שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכר את ימי החשך כי הרבה יהיו כל שבא הבל׃
8יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו גם עיניו לא תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה גם זה הבל וענין רע הוא׃
15ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש עם הילד השני אשר יעמד תחתיו׃
16אין קץ לכל העם לכל אשר היה לפניהם גם האחרונים לא ישמחו בו כי גם זה הבל ורעיון רוח׃
22וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃
3מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש׃
14אם ירבו בניו למו חרב וצאצאיו לא ישבעו לחם׃
15שרידו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה׃
3זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל המתים׃
21כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו גם זה הבל ורעה רבה׃
22כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו שהוא עמל תחת השמש׃
23כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא׃
24אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא׃
25כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני׃
26כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם זה הבל ורעות רוח׃
21המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃
21כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃
1¶ אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃
1¶ טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו׃
2טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו׃
19כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃
3יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃
13טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד׃
16או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃
15ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר נתן לו האלהים תחת השמש׃
25וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃
12ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃
20כי לא הרבה יזכר את ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו׃
6טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח׃
16שאול ועצר רחם ארץ לא שבעה מים ואש לא אמרה הון׃
19ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם זה הבל׃
17ושנאתי את החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי הכל הבל ורעות רוח׃
9ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך אשר נתן לך תחת השמש כל ימי הבלך כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש׃