דברי הימים א׳ 29:15
כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבתינו כצל ימינו על הארץ ואין מקוה׃
כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבתינו כצל ימינו על הארץ ואין מקוה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
9כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ׃
16יהוה אלהינו כל ההמון הזה אשר הכיננו לבנות לך בית לשם קדשך מידך היא ולך הכל׃
13ועתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך׃
14וכי מי אני ומי עמי כי נעצר כח להתנדב כזאת כי ממך הכל ומידך נתנו לך׃
2נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃
3יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃
4אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃
15כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני יהוה אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום׃
16כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר עברנו בקרב הגוים אשר עברתם׃
12שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי׃
9כי כל ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו הגה׃
10ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעפה׃
4הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני׃
5הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה׃
1¶ תפלה למשה איש האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר׃
10גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃
15יהוה אלהי ישראל צדיק אתה כי נשארנו פליטה כהיום הזה הננו לפניך באשמתינו כי אין לעמוד לפניך על זאת׃
20למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃
14כי פה אין לנו עיר עמדת כי את העתידה אנחנו מבקשים׃
31למען ייראוך ללכת בדרכיך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה אשר נתתה לאבתינו׃
14כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו׃
15אנוש כחציר ימיו כציץ השדה כן יציץ׃
36הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה׃
6כי מעלו אבתינו ועשו הרע בעיני יהוה אלהינו ויעזבהו ויסבו פניהם ממשכן יהוה ויתנו ערף׃
14כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח׃
19בהיותכם מתי מספר כמעט וגרים בה׃
15גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃
15הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו׃
40למען יראוך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה אשר נתתה לאבתינו׃
11והנה הם גמלים עלינו לבוא לגרשנו מירשתך אשר הורשתנו׃
12למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה׃
20ידענו יהוה רשענו עון אבותינו כי חטאנו לך׃
47זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם׃
11ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃
51בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על מקדשי בית יהוה׃
5כי לא ישבתי בבית מן היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל אהל וממשכן׃
27כי עד הוא בינינו וביניכם ובין דרותינו אחרינו לעבד את עבדת יהוה לפניו בעלותינו ובזבחינו ובשלמינו ולא יאמרו בניכם מחר לבנינו אין לכם חלק ביהוה׃
28ונאמר והיה כי יאמרו אלינו ואל דרתינו מחר ואמרנו ראו את תבנית מזבח יהוה אשר עשו אבותינו לא לעולה ולא לזבח כי עד הוא בינינו וביניכם׃
9ולבלתי בנות בתים לשבתנו וכרם ושדה וזרע לא יהיה לנו׃
15ועתה אדני אלהינו אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש לך שם כיום הזה חטאנו רשענו׃
29הנסתרת ליהוה אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת׃
1¶ הן ידענו כי בהרס בית אהלנו אשר בארץ יש לנו בנין מאת האלהים בית אשר איננו מעשה ידים והוא לעולם בשמים׃
9והנה נפלו אבותינו בחרב ובנינו ובנותינו ונשינו בשבי על זאת׃
7מימי אבתינו אנחנו באשמה גדלה עד היום הזה ובעונתינו נתנו אנחנו מלכינו כהנינו ביד מלכי הארצות בחרב בשבי ובבזה ובבשת פנים כהיום הזה׃
12כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו׃
18יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל אבתינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך׃
25כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃
8עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃
16כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך׃
2כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃