איכה 5:2
נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃
נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
3יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃
4מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃
5על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃
1¶ זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃
15כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבתינו כצל ימינו על הארץ ואין מקוה׃
51בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על מקדשי בית יהוה׃
11והנה הם גמלים עלינו לבוא לגרשנו מירשתך אשר הורשתנו׃
3ויש אשר אמרים שדתינו וכרמינו ובתינו אנחנו ערבים ונקחה דגן ברעב׃
4ויש אשר אמרים לוינו כסף למדת המלך שדתינו וכרמינו׃
5ועתה כבשר אחינו בשרנו כבניהם בנינו והנה אנחנו כבשים את בנינו ואת בנתינו לעבדים ויש מבנתינו נכבשות ואין לאל ידנו ושדתינו וכרמינו לאחרים׃
10פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃
19כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו׃
15הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו׃
4ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק׃
15גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃
2וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו׃
19והיה כי תאמרו תחת מה עשה יהוה אלהינו לנו את כל אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם כן תעבדו זרים בארץ לא לכם׃
11בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה׃
9נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לעולם׃
9באזני יהוה צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב׃
7אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃
8עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃
9והנה נפלו אבותינו בחרב ובנינו ובנותינו ונשינו בשבי על זאת׃
20למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃
12ונסבו בתיהם לאחרים שדות ונשים יחדו כי אטה את ידי על ישבי הארץ נאם יהוה׃
4היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃
7מימי אבתינו אנחנו באשמה גדלה עד היום הזה ובעונתינו נתנו אנחנו מלכינו כהנינו ביד מלכי הארצות בחרב בשבי ובבזה ובבשת פנים כהיום הזה׃
7אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך׃
18צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי בא קצינו׃
19יהוה עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי ארץ ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל׃
16נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃
17על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃
7ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃
6כי מעלו אבתינו ועשו הרע בעיני יהוה אלהינו ויעזבהו ויסבו פניהם ממשכן יהוה ויתנו ערף׃
45סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃
24והבשת אכלה את יגיע אבותינו מנעורינו את צאנם ואת בקרם את בניהם ואת בנותיהם׃
17למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך׃
18למצער ירשו עם קדשך צרינו בוססו מקדשך׃
13כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃
4איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃
5עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו׃
5ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם׃
1¶ מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את ירושלם לעיים׃
18לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו׃
2להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו׃
10תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו׃
9אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא׃
17כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך׃
7כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו׃
46בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם׃