משלי 18:14
רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה׃
רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
22לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם׃
13לב שמח ייטב פנים ובעצבת לב רוח נכאה׃
28עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו׃
15לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקש דעת׃
27נר יהוה נשמת אדם חפש כל חדרי בטן׃
27חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה׃
25דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה׃
22אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃
29ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת׃
30חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה׃
14אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃
8אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃
23גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד׃
3הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם׃
16אדני עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחיני׃
18קרוב יהוה לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע׃
10התרפית ביום צרה צר כחכה׃
12לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה׃
13משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה׃
18לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח׃
4מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח׃
11כי מי הוא בבני אדם הידע את אשר באדם בלתי אם רוח האדם אשר בקרבו כן גם לא ידע איש את אשר באלהים בלתי אם רוח האלהים׃
8אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח ואין שלטון ביום המות ואין משלחת במלחמה ולא ימלט רשע את בעליו׃
18מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי׃
21מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃
10וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃
2כל דרכי איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה׃
3אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃
5מים עמקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה׃
13כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃
8טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך רוח מגבה רוח׃
11והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה׃
1¶ אחי גם כי יתפש איש מכם בעברה אתם אנשי הרוח תקימהו ברוח ענוה והשמר לנפשך פן תבא לידי נסיון גם אתה׃
4ותתעטף עלי רוחי בתוכי ישתומם לבי׃
18יחשך נפשו מני שחת וחיתו מעבר בשלח׃
17גמל נפשו איש חסד ועכר שארו אכזרי׃
14למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃
4אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים׃
5על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי׃
6מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן׃
16ובעבור זאת לא נחת ואף אם יכלה בנו האדם החיצון הנה האדם הפנימי יתחדש יום יום׃
11שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על פשע׃
18כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה׃
4קשת גברים חתים ונכשלים אזרו חיל׃
4האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי׃
30ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו׃
32טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר׃
14מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב׃
1¶ איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא׃
8לפי שכלו יהלל איש ונעוה לב יהיה לבוז׃