איוב 7:1
¶ הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃
¶ הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
2כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו׃
3כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי׃
4העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃
5הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃
16מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃
17מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך׃
18ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו׃
5אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃
6שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃
3יהוה מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו׃
4אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃
13מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃
14אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃
14ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה׃
15את הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו׃
6ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה׃
7זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב׃
6ואלו חיה אלף שנים פעמים וטובה לא ראה הלא אל מקום אחד הכל הולך׃
7כל עמל האדם לפיהו וגם הנפש לא תמלא׃
47זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם׃
9מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃
1¶ אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃
2כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃
3אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃
6כי לכל חפץ יש עת ומשפט כי רעת האדם רבה עליו׃
7כי איננו ידע מה שיהיה כי כאשר יהיה מי יגיד לו׃
3מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש׃
11כי יש דברים הרבה מרבים הבל מה יתר לאדם׃
12כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים מספר ימי חיי הבלו ויעשם כצל אשר מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו תחת השמש׃
1¶ מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו׃
4הזאת ידעת מני עד מני שים אדם עלי ארץ׃
15ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא׃
8יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו גם עיניו לא תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה גם זה הבל וענין רע הוא׃
1¶ לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים׃
2ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃
5הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה׃
6אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃
15אנוש כחציר ימיו כציץ השדה כן יציץ׃
20הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃
22כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו שהוא עמל תחת השמש׃
23כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא׃
21כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃
20כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא׃
8כי אם שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכר את ימי החשך כי הרבה יהיו כל שבא הבל׃
23יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃
9את כל זה ראיתי ונתון את לבי לכל מעשה אשר נעשה תחת השמש עת אשר שלט האדם באדם לרע לו׃
15כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבתינו כצל ימינו על הארץ ואין מקוה׃
9כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ׃
14יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אלהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אלהם כמעשה הצדיקים אמרתי שגם זה הבל׃
16וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח׃