איוב 24:20
ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה׃
ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
21רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב׃
16מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו׃
17זכרו אבד מני ארץ ולא שם לו על פני חוץ׃
18יהדפהו מאור אל חשך ומתבל ינדהו׃
19לא נין לו ולא נכד בעמו ואין שריד במגוריו׃
18קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃
19ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו׃
19ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס׃
20לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים׃
16והיה האיש ההוא כערים אשר הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים׃
17אשר לא מותתני מרחם ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עולם׃
11עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשכב׃
12אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו׃
15שרידו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה׃
21יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו׃
10לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו׃
7כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו׃
8כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה׃
9עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו׃
28וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃
29לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃
30לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃
32והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃
25וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃
26יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃
10רשע יראה וכעס שניו יחרק ונמס תאות רשעים תאבד׃
13חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים׃
13יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות׃
14ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות׃
20כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט׃
21אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו׃
8אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃
20כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃
8כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש׃
4ממותי תחלאים ימתו לא יספדו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו ובחרב וברעב יכלו והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃
10ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו׃
20לא יהיה משם עוד עול ימים וזקן אשר לא ימלא את ימיו כי הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה שנה יקלל׃
12ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃
15שם תאכלך אש תכריתך חרב תאכלך כילק התכבד כילק התכבדי כארבה׃
15ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃
28והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃
17אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה׃
32בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃
26כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו׃
27יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו׃
22אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃
14לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃
17שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃
16הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם׃
30ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג׃