איוב 20:17
אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה׃
אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
12אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו׃
13יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו׃
14לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו׃
15חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל׃
16ראש פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה׃
18משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס׃
20כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט׃
21אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו׃
22במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו׃
23יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו׃
24יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה׃
18קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃
28וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃
29לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃
30לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃
22יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי נחל׃
23הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו׃
24בעיניו יקחנו במוקשים ינקב אף׃
6והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב׃
20יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה׃
22והיה מרב עשות חלב יאכל חמאה כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ׃
8כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה׃
9עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו׃
20ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה׃
13ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׃
15חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב׃
13אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך׃
19היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח׃
16דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו׃
10לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו׃
16מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו׃
17זכרו אבד מני ארץ ולא שם לו על פני חוץ׃
18יהדפהו מאור אל חשך ומתבל ינדהו׃
19לא נין לו ולא נכד בעמו ואין שריד במגוריו׃
20תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה׃
17כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים׃
20וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה׃
21יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו׃
12כי במקום אשר הגלו אתו שם ימות ואת הארץ הזאת לא יראה עוד׃
24אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃
12יהי רעב אנו ואיד נכון לצלעו׃
16הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים׃
17מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים׃
7מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש׃
7נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק׃
33מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר׃
24עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃
25וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃
21חלקו מחמאת פיו וקרב לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות׃
17איש מחסור אהב שמחה אהב יין ושמן לא יעשיר׃