משלי 24:13
אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך׃
אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
16דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו׃
23לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יסיף לקח׃
24צוף דבש אמרי נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם׃
14כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת׃
103מה נמלצו לחכי אמרתך מדבש לפי׃
7נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק׃
10הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונפת צופים׃
15חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב׃
29ויאמר יונתן עכר אבי את הארץ ראו נא כי ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה׃
27אכל דבש הרבות לא טוב וחקר כבדם כבוד׃
25וכל הארץ באו ביער ויהי דבש על פני השדה׃
26ויבא העם אל היער והנה הלך דבש ואין משיג ידו אל פיו כי ירא העם את השבעה׃
27ויונתן לא שמע בהשביע אביו את העם וישלח את קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל פיו ותראנה עיניו׃
17מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם׃
19שמע אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך׃
8וישב מימים לקחתה ויסר לראות את מפלת האריה והנה עדת דבורים בגוית האריה ודבש׃
9וירדהו אל כפיו וילך הלוך ואכל וילך אל אביו ואל אמו ויתן להם ויאכלו ולא הגיד להם כי מגוית האריה רדה הדבש׃
12כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃
21לחכם לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח׃
18כי נעים כי תשמרם בבטנך יכנו יחדו על שפתיך׃
1¶ בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃
2לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃
3כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃
15בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני׃
16ותעלזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים׃
12אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו׃
8פתך אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים׃
2מפרי פי איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס׃
10כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם׃
14מפרי פי איש ישבע טוב וגמול ידי אדם ישוב לו׃
11חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר׃
22והיה מרב עשות חלב יאכל חמאה כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ׃
3ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני נתן אליך ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק׃
10שמע בני וקח אמרי וירבו לך שנות חיים׃
17ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ׃
27הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך׃
13ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׃
26תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה׃
3כי אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל׃
43ויאמר שאול אל יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר בידי מעט דבש הנני אמות׃
5לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי׃
2יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך׃
22כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא׃
17אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה׃
8טעמו וראו כי טוב יהוה אשרי הגבר יחסה בו׃
11הלא אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם לו׃
13אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה׃
17יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך׃
24אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא׃