ירמיהו 20:16
והיה האיש ההוא כערים אשר הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים׃
והיה האיש ההוא כערים אשר הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
14ארור היום אשר ילדתי בו יום אשר ילדתני אמי אל יהי ברוך׃
15ארור האיש אשר בשר את אבי לאמר ילד לך בן זכר שמח שמחהו׃
17אשר לא מותתני מרחם ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עולם׃
3יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃
4היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃
21הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים׃
40כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ואת שכניה נאם יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם׃
21לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה׃
22תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי׃
18כמהפכת סדם ועמרה ושכניה אמר יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם׃
7הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃
8יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃
9יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃
20ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃
18פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃
13חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים׃
20ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה׃
21רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב׃
12אל יהי לו משך חסד ואל יהי חונן ליתומיו׃
19והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה׃
18יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך׃
8ושמתי את העיר הזאת לשמה ולשרקה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכתה׃
14וקאם שאון בעמך וכל מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על בנים רטשה׃
15ככה עשה לכם בית אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל׃
12הוי בנה עיר בדמים וכונן קריה בעולה׃
20כי שמענה נשים דבר יהוה ותקח אזנכם דבר פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה׃
20ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא׃
21שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת׃
12מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה׃
3קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃
20אז החל לגער בערים אשר רב גבורותיו נעשו בתוכן ולא שבו׃
8בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃
28וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃
27יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו׃
10ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם׃
16יום שופר ותרועה על הערים הבצרות ועל הפנות הגבהות׃
17ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו׃
6נחם יהוה על זאת גם היא לא תהיה אמר אדני יהוה׃
3כי כה אמר יהוה על הבנים ועל הבנות הילודים במקום הזה ועל אמתם הילדות אותם ועל אבותם המולדים אותם בארץ הזאת׃
15הריעו עליה סביב נתנה ידה נפלו אשויתיה נהרסו חומותיה כי נקמת יהוה היא הנקמו בה כאשר עשתה עשו לה׃
14מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו׃
25ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה׃
3פן אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא׃
14יזכר עון אבתיו אל יהוה וחטאת אמו אל תמח׃
19שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך׃
6הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב׃
20יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה׃
17זכרו אבד מני ארץ ולא שם לו על פני חוץ׃
20על יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער׃