תהילים 106:32
ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃
ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
33כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו׃
29ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃
13המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם׃
16ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃
2וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסון את יהוה׃
3ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא׃
4ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני׃
14כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן׃
15וידבר משה אל יהוה לאמר׃
23ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃
24וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃
25וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה׃
26וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃
22ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את יהוה׃
40כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃
10ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר׃
7ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין׃
51על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל׃
17ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃
23ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה׃
24וילנו העם על משה לאמר מה נשתה׃
16מי אפוא אלה אשר שמעו ויריבו הלא כל יצאי מצרים ביד משה׃
17ובמי התקוטט ארבעים שנה הלא בחטאים אשר נפלו פגריהם במדבר׃
16יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃
2ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן׃
3וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה׃
43פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃
2וילינו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר׃
9וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה׃
8ובחרב הקצפתם את יהוה ויתאנף יהוה בכם להשמיד אתכם׃
10וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע׃
14ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃
11ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃
12למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך׃
7אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃
10והמה מרו ועצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם׃
40ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו׃
15ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם׃
56וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃
9ויחר אף יהוה בם וילך׃
37גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם׃
21לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃
11ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו׃
58ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃
41ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח׃
31ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃
32בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃
11וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם׃
34וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר׃
26ויתעבר יהוה בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר יהוה אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה׃