תהילים 106:23
ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃
ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
22נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף׃
9ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃
10ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול׃
11ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃
12למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך׃
32ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃
33כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו׃
7אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃
8ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו׃
9ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃
10ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב׃
26וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃
26שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו׃
24וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃
38והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃
11ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו איה השם בקרבו את רוח קדשו׃
12מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם׃
26ואתפלל אל יהוה ואמר אדני יהוה אל תשחת עמך ונחלתך אשר פדית בגדלך אשר הוצאת ממצרים ביד חזקה׃
13ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו׃
50יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃
15וידבר משה אל יהוה לאמר׃
10וידבר יהוה אל משה לאמר׃
4ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני׃
31ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃
15ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם׃
11ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו׃
16ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃
36והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים סוף ובמדבר ארבעים שנה׃
20כי מאת יהוה היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם לבלתי היות להם תחנה כי למען השמידם כאשר צוה יהוה את משה׃
28פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלי יכלת יהוה להביאם אל הארץ אשר דבר להם ומשנאתו אותם הוציאם להמתם במדבר׃
41ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח׃
15כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה׃
21ויאמר יהוה אל משה רד העד בעם פן יהרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב׃
26ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו׃
27ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים׃
29ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃
30ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה׃
3אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו׃
14והעביר ישראל בתוכו כי לעולם חסדו׃
15ונער פרעה וחילו בים סוף כי לעולם חסדו׃
40כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃
15ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה׃
17וימאנו לשמע ולא זכרו נפלאתיך אשר עשית עמהם ויקשו את ערפם ויתנו ראש לשוב לעבדתם במרים ואתה אלוה סליחות חנון ורחום ארך אפים ורב וחסד ולא עזבתם׃
27לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל זאת׃
17ובמי התקוטט ארבעים שנה הלא בחטאים אשר נפלו פגריהם במדבר׃
6ולמה תכבדו את לבבכם כאשר כבדו מצרים ופרעה את לבם הלוא כאשר התעלל בהם וישלחום וילכו׃
28ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי׃