במדבר 31:15
ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה׃
ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
16הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה׃
17ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו׃
18וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם׃
14ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה׃
15ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא׃
16וידבר יהוה אל משה לאמר׃
17צרור את המדינים והכיתם אותם׃
1¶ וידבר יהוה אל משה לאמר׃
2נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך׃
3וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין׃
7ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר׃
5ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור׃
6והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד׃
25ויאמר יהוה אל משה לאמר׃
26שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה׃
9וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו׃
16ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃
17ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃
18ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃
10וידבר יהוה אל משה לאמר׃
19ויאמר יהוה אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך׃
15וידבר משה אל יהוה לאמר׃
11ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה׃
11וידבר יהוה אל משה לאמר׃
3ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה׃
11וזה הדבר אשר תעשו כל זכר וכל אשה ידעת משכב זכר תחרימו׃
31ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה׃
32ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים׃
17וידבר יהוה אל משה לאמר׃
20ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה׃
49ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש׃
1¶ וידבר יהוה אל משה לאמר׃
42וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים׃
47ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃
16ויאמרו זקני העדה מה נעשה לנותרים לנשים כי נשמדה מבנימן אשה׃
13וידבר יהוה אל משה לאמר׃
21ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו׃
25ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית יהוה לאמר׃
22ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃
5וידבר יהוה אל משה לאמר׃
44וידבר יהוה אל משה לאמר׃
37ויאמר יהוה אל משה לאמר׃
3וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר׃
40ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה׃
26ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי׃
27ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו׃
6ויאמר יהוה אל משה לאמר׃
35ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף׃
15והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר׃