תהילים 106:17
תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם׃
תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
5ואשר עשה לכם במדבר עד באכם עד המקום הזה׃
6ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת בתיהם ואת אהליהם ואת כל היקום אשר ברגליהם בקרב כל ישראל׃
30ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה׃
31ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם׃
32ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש׃
33וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל׃
34וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ׃
35ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת׃
9ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קרואי העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על יהוה׃
10ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס׃
11ובני קרח לא מתו׃
18ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃
23וידבר יהוה אל משה לאמר׃
24דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם׃
25ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל׃
26וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם׃
27ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם׃
16ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃
12נטית ימינך תבלעמו ארץ׃
12וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה׃
1¶ ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן׃
19ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה׃
20וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃
21הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע׃
3אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו׃
12נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃
16ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר׃
2ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה׃
16ותעזר הארץ את האשה ותפתח הארץ את פיה ותבלע את הנהר אשר שלח התנין מפיהו׃
1¶ ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה׃
5תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן׃
16הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה׃
49ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח׃
11ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר׃
37וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה׃
41וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה׃
45הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם׃
9תשיתמו כתנור אש לעת פניך יהוה באפו יבלעם ותאכלם אש׃
34וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר׃
33הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד׃
3אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו׃
35ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃
22ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את יהוה׃
3ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה׃
26וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃
27ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות׃
10ימיטו עליהם גחלים באש יפלם במהמרות בל יקומו׃
29ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃
10נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים׃