ירמיהו 49:21
מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים סוף נשמע קולה׃
מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים סוף נשמע קולה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
46מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע׃
20לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם׃
16תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם יהוה׃
17והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכותה׃
18והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃
19רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ׃
20נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום׃
22הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה׃
23לדמשק בושה חמת וארפד כי שמעה רעה שמעו נמגו בים דאגה השקט לא יוכל׃
18עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך׃
20ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרמש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תפול׃
15כה אמר אדני יהוה לצור הלא מקול מפלתך באנק חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים׃
15אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען׃
1¶ משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃
21לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
29שאגה לו כלביא ושאג ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל׃
30וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה׃
12שמעו גוים קלונך וצוחתך מלאה הארץ כי גבור בגבור כשלו יחדיו נפלו שניהם׃
3הים ראה וינס הירדן יסב לאחור׃
8העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה כיאור מצרים׃
49גם בבל לנפל חללי ישראל גם לבבל נפלו חללי כל הארץ׃
9וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל׃
3קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃
4נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃
14על כן יאמר בספר מלחמת יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון׃
30והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו׃
1¶ אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃
14המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים׃
34עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו׃
35כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים׃
22קול מלחמה בארץ ושבר גדול׃
7מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב׃
54קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים׃
55כי שדד יהוה את בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם׃
12הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון׃
3יהמו יחמרו מימיו ירעשו הרים בגאותו סלה׃
8כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה׃
42עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה׃
8נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו׃
5תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן׃
17קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד׃
7ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃
30ואתה תנבא אליהם את כל הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו הידד כדרכים יענה אל כל ישבי הארץ׃
7ירעם הים ומלאו תבל וישבי בה׃
6המו גוים מטו ממלכות נתן בקולו תמוג ארץ׃
7תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין׃
19עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול׃