משלי 23:7
כי כמו שער בנפשו כן הוא אכל ושתה יאמר לך ולבו בל עמך׃
כי כמו שער בנפשו כן הוא אכל ושתה יאמר לך ולבו בל עמך׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
8פתך אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים׃
6אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמתיו׃
1¶ כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך׃
2ושמת שכין בלעך אם בעל נפש אתה׃
3אל תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים׃
2כל דרך איש ישר בעיניו ותכן לבות יהוה׃
2מפרי פי איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס׃
22כי גם פעמים רבות ידע לבך אשר גם את קללת אחרים׃
7והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט׃
6וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האכלים ואתם השתים׃
25כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו׃
19כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם׃
2כי החליק אליו בעיניו למצא עונו לשנא׃
3דברי פיו און ומרמה חדל להשכיל להיטיב׃
17העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃
18אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃
1¶ לאדם מערכי לב ומיהוה מענה לשון׃
2כל דרכי איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה׃
45האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את הרע כי משפעת הלב ימלל פיהו׃
19שמע אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך׃
20אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו׃
19כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃
20ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם׃
21]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃
7לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשיך׃
21כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃
20מפרי פי איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע׃
14מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב׃
9עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו׃
31ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו כי עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך׃
3כי החשב את עצמו להיות מה ואיננו מאומה את נפשו הוא מרמה׃
25צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר׃
30לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃
26בוטח בלבו הוא כסיל והולך בחכמה הוא ימלט׃
6ואם בא לראות שוא ידבר לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר׃
34כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃
19והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה׃
5ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים׃
14לב נבון יבקש דעת ופני כסילים ירעה אולת׃
14רע רע יאמר הקונה ואזל לו אז יתהלל׃
6כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר׃
14מפרי פי איש ישבע טוב וגמול ידי אדם ישוב לו׃
21אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים׃
9לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו׃
30חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה׃
7נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק׃
7כל עמל האדם לפיהו וגם הנפש לא תמלא׃
2כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃
20רעה אפר לב הותל הטהו ולא יציל את נפשו ולא יאמר הלוא שקר בימיני׃
12כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃