קהלת 6:7
כל עמל האדם לפיהו וגם הנפש לא תמלא׃
כל עמל האדם לפיהו וגם הנפש לא תמלא׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
26נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו׃
8כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע׃
6ואלו חיה אלף שנים פעמים וטובה לא ראה הלא אל מקום אחד הכל הולך׃
8כי מה יותר לחכם מן הכסיל מה לעני יודע להלך נגד החיים׃
9טוב מראה עינים מהלך נפש גם זה הבל ורעות רוח׃
10מה שהיה כבר נקרא שמו ונודע אשר הוא אדם ולא יוכל לדין עם שהתקיף ממנו׃
11כי יש דברים הרבה מרבים הבל מה יתר לאדם׃
12כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים מספר ימי חיי הבלו ויעשם כצל אשר מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו תחת השמש׃
19ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם זה הבל׃
20וסבותי אני ליאש את לבי על כל העמל שעמלתי תחת השמש׃
21כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו גם זה הבל ורעה רבה׃
22כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו שהוא עמל תחת השמש׃
23כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא׃
24אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא׃
25כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני׃
1¶ יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם׃
2איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא׃
3אם יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי שניו ונפשו לא תשבע מן הטובה וגם קבורה לא היתה לו אמרתי טוב ממנו הנפל׃
2הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃
3מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש׃
8יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו גם עיניו לא תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה גם זה הבל וענין רע הוא׃
16וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח׃
17גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף׃
18הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמל תחת השמש מספר ימי חיו אשר נתן לו האלהים כי הוא חלקו׃
19גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו זה מתת אלהים היא׃
6אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃
10וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא מנעתי את לבי מכל שמחה כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי׃
11ופניתי אני בכל מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש׃
17וראיתי את כל מעשה האלהים כי לא יוכל האדם למצוא את המעשה אשר נעשה תחת השמש בשל אשר יעמל האדם לבקש ולא ימצא וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצא׃
9מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃
10ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃
6טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח׃
12ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃
13וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא׃
4וראיתי אני את כל עמל ואת כל כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרעהו גם זה הבל ורעות רוח׃
23בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור׃
20שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה׃
10אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל׃
11ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראית עיניו׃
12מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון׃
14ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח׃
17ושנאתי את החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי הכל הבל ורעות רוח׃
16אין קץ לכל העם לכל אשר היה לפניהם גם האחרונים לא ישמחו בו כי גם זה הבל ורעיון רוח׃
15ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר נתן לו האלהים תחת השמש׃
8הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל׃
22וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃
6זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחם לו והמשתכר משתכר אל צרור נקוב׃
1¶ הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃
19כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃
7נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק׃