אל הגלטים 6:3
כי החשב את עצמו להיות מה ואיננו מאומה את נפשו הוא מרמה׃
כי החשב את עצמו להיות מה ואיננו מאומה את נפשו הוא מרמה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
4אבל יבחן כל איש את מעשהו ואז לו לבדו תהיה תהלתו ולא לנגד אחר׃
5כי כל איש את משאו ישא׃
18אל ירמה איש את עצמו והחשב את עצמו חכם בעולם הזה יהי לסכל למען יחכם׃
19כי חכמת העולם הזה סכלות היא לפני האלהים ככתוב לכד חכמים בערמם׃
20ועוד כתוב יהוה ידע מחשבות חכמים כי המה הבל׃
21על כן אל יתהלל איש באדם כי הכל הוא שלכם׃
6ואת זאת אחי הסבתי על עצמי ועל אפולוס בעבורכם למען תלמדו בנו שלא יתחכם איש יותר ממה שכתוב פן תתגאו איש בשם איש לנגד רעהו׃
7כי מי הפליא אותך ומה בידך אשר לא קבלתו ואם קבלתו למה תתהלל כאיש אשר לא קבל׃
2החשב כי הוא ידע דבר מה עוד לא ידע מאומה כאשר עליו לדעת אתו׃
7התשפטו למראה פנים איש כי יבטח להיות למשיח ישוב וידין בלבו כי כאשר הוא למשיח כן למשיח גם אנחנו׃
22והיו עשי הדבר ולא שמעיו לבד לרמות את נפשכם׃
23כי האיש אשר רק שמע את הדבר ולא עשהו נמשל לאיש מביט את תאר הויתו במראה׃
24כי הביט אל מראהו וילך לו וברגע שכח מה תארו׃
11ידע נא האמר כזאת כי כמו שאנחנו בדבור על ידי אגרות בהיותנו רחוקים כן גם בפעל אנחנו בהיותנו קרובים׃
12כי אל נעז פנינו לכלל אתנו עם האנשים המשבחים נפשם או לערך אתנו לאלה אכן נבערו מדעת המדדים את נפשם בנפשם וערכים את נפשם לנפשם׃
6כי לו חפצתי להתהלל לא אהיה סכל כי אמת אדבר אבל אתאפק פן יחשבני איש יותר ממה שיראה בי או שישמע ממני׃
3ולא תעשו דבר בדרך מריבה או כבוד שוא כי אם בשפלות רוח תחשבו איש את רעהו יותר מעצמו׃
4כל אחד אל ידאג לאשר לו לבדו כי אם גם לאשר לחברו׃
1¶ אחי גם כי יתפש איש מכם בעברה אתם אנשי הרוח תקימהו ברוח ענוה והשמר לנפשך פן תבא לידי נסיון גם אתה׃
2שאו איש את משא רעהו בזאת תמלאו את תורת המשיח׃
16ואשוב ואמר אל נא יחשבני איש לסכל ואם אין אף כסכל קבלוני למען אתהלל מעט גם אני׃
17את אשר אדבר לא לפי דרך האדון אנכי מדבר כי אם כמו בסכלות אעז ואתהלל׃
7אל תתעו לא יתן אלהים להתל בו כי מה שזרע האדם אתו יקצר׃
2כי החליק אליו בעיניו למצא עונו לשנא׃
4נפשו עפלה ולא ידע מאומה כי אם חלה הוא בשאלות ומחלקות מלים המביאים לידי קנאה ומריבה וגדופים וחשד רע׃
12לכן החשב שהוא נצב ירא פן יפול׃
3כי על פי החסד הנתן לי אמר אני לכל איש ואיש מכם לבלתי רום לבבו למעלה מן הראוי כי אם יהי צנוע במחשבותיו כפי מדת האמונה אשר חלק לו האלהים׃
17והמתהלל יתהלל ביהוה׃
18כי לא המשבח נפשו משבח הוא כי אם אשר ישבחנו יהוה׃
31כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים׃
31אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃
26איש מכם אם ידמה להיות עבד אלהים ואיננו שם רסן ללשנו כי אם מתעה הוא את לבבו עבדתו אך לריק תהיה׃
3ואני נקלה היא בעיני כי אתם דנים אתי או יום דין של בני אדם גם אני את נפשי לא אדין׃
4כי אינני יודע בנפשי רע ובכל זאת לא אצדק כי הדן אתי הוא יהוה׃
7והאיש ההוא אל ידמה בנפשו כי ישא דבר מאת יהוה׃
12ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃
7יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב׃
16לב אחד יהי לכלכם אל תהלכו בגדלות כי אם התנהגו עם השפלים אל תהיו חכמים בעיניכם׃
4אף כי גם לי יש לבטח בבשר ואם יחשב איש שיוכל לבטח בבשר הנה אני יותר ממנו׃
14ואם קנאה מרה ומריבה בלבבכם אל תתהללו ואל תשקרו באמת׃
29כדי שלא יתהלל לפניו כל בשר׃
26ולא נרדף אחרי כבוד שוא להכעיס איש את רעהו ולקנא איש את רעהו׃
7כי כמו שער בנפשו כן הוא אכל ושתה יאמר לך ולבו בל עמך׃
6לא טוב התהללכם הלא ידעתם כי מעט שאר מחמץ את כל העסה׃
15אבל האדם הרוחני ידין את הכל ואותו לא ידין איש׃
18אל תתנו לאיש לעקב אתכם על ידי שפלות רוח ועבודה מלאכים המהלך בדברים אשר לא ראו עיניו ומלא רוח גאוה על לא דבר משכל בשרו׃
6אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃
3ואתה בן אדם הדן את אשר פעלו כאלה ועשית כמעשיהם התחשב להמלט ממשפט האלהים׃
9אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד׃
11כי יש דברים הרבה מרבים הבל מה יתר לאדם׃