ירמיהו 48:26
השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃
השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
42ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃
43פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃
24ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃
25נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃
27ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד׃
28עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת׃
29שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃
38על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃
39איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃
40כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃
20הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃
1¶ למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃
2אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃
3קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃
4נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃
11שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃
12לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃
13ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃
14איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה׃
15שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃
16קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃
17נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה׃
18רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃
8שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם׃
9לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום׃
10זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות׃
6שמענו גאון מואב גא מאד גאותו וגאונו ועברתו לא כן בדיו׃
7לכן ייליל מואב למואב כלה ייליל לאשישי קיר חרשת תהגו אך נכאים׃
33ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃
34מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃
35והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃
36על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃
10כי תנוח יד יהוה בהר הזה ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במי מדמנה׃
11ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השחה לשחות והשפיל גאותו עם ארבות ידיו׃
46אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃
47ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃
12והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל׃
8מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת התרעעי׃
8כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה׃
14ועתה דבר יהוה לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מזער לוא כביר׃
27ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם׃
15הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על מעוריהם׃
16שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל תסוב עליך כוס ימין יהוה וקיקלון על כבודך׃
9מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת אתרועע׃
16כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו׃
9תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃
6ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו׃
1¶ משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה׃
21שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי׃
4ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא׃