דברים 32:7
זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך׃
זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
6ה ליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך׃
8כי שאל נא לדר רישון וכונן לחקר אבותם׃
2שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם׃
3עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר׃
32כי שאל נא לימים ראשנים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו׃
1¶ למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם׃
9רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך׃
10יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחרב באמר יהוה אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון׃
10גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃
3אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו׃
5ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם׃
6למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם׃
7וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו׃
18צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך׃
22שמע לאביך זה ילדך ואל תבוז כי זקנה אמך׃
7אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃
5חשבתי ימים מקדם שנות עולמים׃
4הלוא מעתה קראתי לי אבי אלוף נערי אתה׃
20כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם׃
10אל תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה׃
6עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃
1¶ וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ׃
13זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃
8זכרו זאת והתאששו השיבו פושעים על לב׃
2וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר יהוה אלהיכם את גדלו את ידו החזקה וזרעו הנטויה׃
7ואל תהיו כאבותיכם וכאחיכם אשר מעלו ביהוה אלהי אבותיהם ויתנם לשמה כאשר אתם ראים׃
32מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה׃
7ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני יהוה את כל צדקות יהוה אשר עשה אתכם ואת אבותיכם׃
15זכרו לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃
8כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ׃
28אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך׃
5וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך׃
1¶ שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה׃
6למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם׃
13ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את יהוה אלהיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה׃
17אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך׃
18וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃
18אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃
12בישישים חכמה וארך ימים תבונה׃
21למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ׃
6חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה׃
31ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה׃
2וזכרת את כל הדרך אשר הליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו אם לא׃
14והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים׃
6זכר רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה׃
27כי עד הוא בינינו וביניכם ובין דרותינו אחרינו לעבד את עבדת יהוה לפניו בעלותינו ובזבחינו ובשלמינו ולא יאמרו בניכם מחר לבנינו אין לכם חלק ביהוה׃
8שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃
11אזכיר מעללי יה כי אזכרה מקדם פלאך׃