קהלת 12:9
ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה׃
ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
10בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת׃
11דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד׃
12ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר׃
8הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל׃
12אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם׃
13ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃
16דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת׃
17ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח׃
18כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב׃
9תן לחכם ויחכם עוד הודע לצדיק ויוסף לקח׃
25סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות׃
13גם זה ראיתי חכמה תחת השמש וגדולה היא אלי׃
16כאשר נתתי את לבי לדעת חכמה ולראות את הענין אשר נעשה על הארץ כי גם ביום ובלילה שנה בעיניו איננו ראה׃
17וראיתי את כל מעשה האלהים כי לא יוכל האדם למצוא את המעשה אשר נעשה תחת השמש בשל אשר יעמל האדם לבקש ולא ימצא וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצא׃
1¶ דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם׃
2הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃
5ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃
6להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃
27ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון׃
12אני חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא׃
2לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃
15ומצא בה איש מסכן חכם ומלט הוא את העיר בחכמתו ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא׃
16ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים׃
17דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים׃
26כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם זה הבל ורעות רוח׃
15לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקש דעת׃
11ופניתי אני בכל מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש׃
12ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו׃
13וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך׃
14החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם׃
15ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יותר ודברתי בלבי שגם זה הבל׃
16כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל׃
21כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו גם זה הבל ורעה רבה׃
9וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי׃
1¶ כי את כל זה נתתי אל לבי ולבור את כל זה אשר הצדיקים והחכמים ועבדיהם ביד האלהים גם אהבה גם שנאה אין יודע האדם הכל לפניהם׃
19ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם זה הבל׃
23לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יסיף לקח׃
27אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה׃
3תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם׃
11טובה חכמה עם נחלה ויתר לראי השמש׃
19החכמה תעז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר׃
23אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת׃
8כי מה יותר לחכם מן הכסיל מה לעני יודע להלך נגד החיים׃
9טוב מראה עינים מהלך נפש גם זה הבל ורעות רוח׃
4לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה׃
9כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת׃
23וכל מלכי הארץ מבקשים את פני שלמה לשמע את חכמתו אשר נתן האלהים בלבו׃
12בישישים חכמה וארך ימים תבונה׃
12והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה׃
24וכל הארץ מבקשים את פני שלמה לשמע את חכמתו אשר נתן אלהים בלבו׃